הודעת ראש השנה 2014 של יו"ר הדירקטוריון

חברי ICERM נכבדים,

עם סיום השנה מגיע זמן להתבוננות, חגיגה והבטחה. אנו חושבים על המטרה שלנו, חוגגים את ההישגים שלנו ונהנים מההבטחה לשפר את השירות שלנו על ידי למידה מהעבודות הטובות שהמשימה שלנו מעוררת.

זה שאנו נותנים לו את האנרגיה שלנו דרך המחשבות, המילים והפעולות שלנו, חוזר אלינו בעין. וכך, מטבעם של הכוונות, האינטרסים והאידיאלים המשותפים שלנו, אנו מוצאים את עצמנו מחוברים יחד למטרה משותפת. כמו הימים הראשונים של כל מאמץ, השנה הזו בילתה בלימוד דרכנו, רכישת ידע ובדיקת המים. כפי שישקף הדו"ח השנתי, בעודנו עדיין בתחילת דרכנו, קרקע רבה כוסתה ונפתחה מערך מדהים של יוזמות. כל אלה ממשיכים להנחות את הפיתוח שלנו ולעדכן את התוכניות שלנו לעתיד.

בשום תקופה אחרת של השנה לא עוצרים כל כך הרבה אנשים ומתחשבים ברעיהם ובצרכים המשותפים של המשפחה האנושית. לכן, ראוי שבשחר שנה חדשה נחדש את המחויבות שלנו זה לזה, למשימה שלנו ולמי שנזקק, בידיעה שהפוטנציאל שלנו מוגבל רק על ידי גבולות הניסיון הקולקטיבי שלנו, התובנה וה כושר המצאה שאנו מביאים לידי ביטוי, והזמן שאנו מוכנים להשקיע.

בחודשים הקרובים, נמשיך להעמיד את עצמנו לרשות אלה שנקלעו לאש הצולבת של סכסוך אלים, לקורבנות כאלה שלא באשמתם, ולמי שבוחרים לפגוע זה בזה המונעים על ידי השנאה הנולדת מאי הבנה. בנוסף, נמשיך לחלוק מידע זמין וכלים שימושיים לאלה המחויבים לעזור לעצמם ולאחרים באמצעות הספרייה ההולכת וגדלה שלנו, מאגרי מידע, קורסים, ביקורות ספרים מקוונות, שידורי רדיו, סמינרים, כנסים וייעוץ.

זו משימה לא קטנה, וה- ICERM של 2014 ידרוש את הכישורים והכישרונות המשולבים שלנו אם אנחנו רוצים להקדיש את רמת המאמץ שמגיעה משימה כה חיונית. אני מודה לכל אחד מכם על העבודה שסיפקתם ב-2013; ההישגים המשותפים שלכם מדברים בעד עצמם. בזכות החזון, ההשראה והחמלה שכל אחד מכם מסוגל להביא, אנו יכולים לצפות לצעדים גדולים בימים הקרובים.

איחולי הטובים הכנים לך ולשלך בשנה החדשה ותפילה לשלום.

Dianna Wuagneux, Ph.D., יו"ר מועצת המנהלים, המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי (ICERM)

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

בניית קהילות עמידות: מנגנוני אחריות ממוקדי ילדים לקהילה היזידית לאחר רצח עם (2014)

מחקר זה מתמקד בשני אפיקים דרכם ניתן לבצע מנגנוני אחריות בעידן הקהילה היזידית שלאחר רצח העם: שיפוטי ולא שיפוטי. צדק מעברי הוא הזדמנות ייחודית לאחר משבר לתמוך במעבר של קהילה ולטפח תחושת חוסן ותקווה באמצעות תמיכה אסטרטגית רב-ממדית. אין גישה של 'גודל אחד מתאים לכולם' בסוגים אלה של תהליכים, ומאמר זה לוקח בחשבון מגוון גורמים חיוניים בביסוס הבסיס לגישה יעילה לא רק להחזיק באנשי המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט (דאעש). אחראים על הפשעים שלהם נגד האנושות, אבל כדי להעצים חברים יזידים, במיוחד ילדים, להחזיר לעצמם תחושת אוטונומיה וביטחון. תוך כדי כך, החוקרים פורסים את הסטנדרטים הבינלאומיים של חובות זכויות האדם של ילדים, תוך ציון אילו רלוונטיים בהקשר העיראקי והכורדי. לאחר מכן, על ידי ניתוח לקחים שנלמדו ממחקרי מקרה של תרחישים דומים בסיירה לאון וליבריה, המחקר ממליץ על מנגנוני אחריות בינתחומיים שבמרכזם עידוד השתתפות והגנה של ילדים בהקשר היזידי. ניתנות דרכים ספציפיות שדרכן ילדים יכולים וצריכים להשתתף. ראיונות בכורדיסטאן העיראקית עם שבעה ילדים ניצולי שבי דאעש אפשרו חשבונות ממקור ראשון כדי ליידע את הפערים הנוכחיים בטיפול בצרכים שלהם לאחר השבי, והובילו ליצירת פרופילים מיליטנטיים של דאעש, הקושרים אשמים לכאורה להפרות ספציפיות של החוק הבינלאומי. עדויות אלו מעניקות תובנה ייחודית על חווית הניצולים הצעירים היזידים, וכאשר הן מנותחות בהקשרים הדתיים, הקהילתיים והאזוריים, מספקות בהירות בשלבים הבאים ההוליסטיים. החוקרים מקווים לשדר תחושת דחיפות בהקמת מנגנוני צדק מעברי יעילים עבור הקהילה היזידית, וקוראים לשחקנים ספציפיים, כמו גם לקהילה הבינלאומית לרתום סמכות שיפוט אוניברסלית ולקדם את הקמת ועדת אמת ופיוס (TRC) כארגון דרך לא ענישה שבאמצעותה ניתן לכבד את חוויותיהם של יזידים, כל זאת תוך כיבוד ניסיונו של הילד.

שיתוף