ועידה בינלאומית 2016 ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום

כנס שלישי ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום

תקציר הכנס

ICERM מאמינה שקונפליקטים המעורבים בדת יוצרים סביבות יוצאות דופן שבהן נוצרות גם מחסומים (אילוצים) ייחודיים וגם אסטרטגיות פתרון (הזדמנויות). לא משנה אם הדת קיימת כמקור לסכסוך, לאתוס תרבותי מושרש, ערכים משותפים ואמונות דתיות הדדיות יש את היכולת להשפיע באופן מהותי הן על התהליך והן על התוצאה של פתרון סכסוכים.

בהסתמך על מקרי מקרים שונים, ממצאי מחקר ולקחים מעשיים שנלמדו, הועידה הבינלאומית השנתית לשנת 2016 ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום שואפת לחקור ולקדם את הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם - יהדות, נצרות ואיסלאם. הכנס נועד לשמש פלטפורמה יזומה להמשך דיון והפצת מידע על התפקידים החיוביים והפרו-חברתיים שמילאו מנהיגים ושחקנים דתיים בעלי מסורות וערכים אברהמיים משותפים בעבר וממשיכים למלא בחיזוק הלכידות החברתית. יישוב סכסוכים בדרכי שלום, דיאלוג והבנה בין דתיים ותהליך הגישור. הכנס ידגיש כיצד הערכים המשותפים נכנסים יהדות, נצרות ואיסלאם ניתן לנצל כדי לטפח תרבות של שלום, לשפר את תהליכי הגישור והדיאלוג והתוצאות, ולחנך את המתווכים של סכסוכים דתיים ואתנו-פוליטיים, כמו גם קובעי מדיניות וגורמים ממלכתיים ולא-מדינתיים אחרים הפועלים להפחתת אלימות ופתרון סכסוכים.

הצרכים, הבעיות וההזדמנויות

הנושא והפעילויות של ועידת 2016 נחוצים מאוד על ידי הקהילה ליישוב סכסוכים, קבוצות דת, קובעי מדיניות והציבור הרחב, במיוחד בתקופה זו שבה כותרות התקשורת רוויות בהשקפות השליליות על דת ועל ההשפעה של הקיצוניות דתית. טרור על ביטחון לאומי ודו-קיום בשלום. ועידה זו תהווה פלטפורמה בזמן להראות את המידה שבה המנהיגים הדתיים והשחקנים מבוססי האמונה מהמסורות הדתיות של אברהם -יהדות, נצרות ואיסלאם - לעבוד יחד כדי לטפח תרבות של שלום בעולם. ככל שתפקידה של הדת בסכסוך פנים-מדינתי ובין-מדינתי ממשיך להימשך, ובמקרים מסוימים אף מתגבר, מתווכים ומנחים מופקדים להעריך מחדש כיצד ניתן להשתמש בדת כדי להתמודד עם מגמה זו כדי להתמודד עם הסכסוך וגם להשפיע לטובה על תהליך פתרון סכסוכים כולל. מכיוון שההנחה הבסיסית של ועידה זו היא שהמסורות הדתיות של אברהם - יהדות, נצרות ואיסלאם - בעל כוח ייחודי וערכים משותפים שניתן לנצלם כדי לקדם שלום, יש צורך שהקהילה ליישוב סכסוכים תקדיש משאבי מחקר משמעותיים להבנת המידה שבה דתות ושחקנים מבוססי אמונה אלו יכולים להשפיע באופן חיובי על אסטרטגיות, תהליכים ותוצאות של יישוב סכסוכים . הוועידה מקווה ליצור מודל מאוזן של פתרון סכסוכים שניתן לשכפל עבור קונפליקטים אתנו-דתיים ברחבי העולם.

מטרות עיקריות

  • למד וחשוף את האתוס התרבותי המושרש, ערכים משותפים ואמונות דתיות הדדיות ביהדות, בנצרות ובאסלאם.
  • לספק הזדמנות למשתתפים מהמסורות הדתיות של אברהם לחשוף את הערכים המונעים על ידי השלום בדתם ולהסביר כיצד הם חווים את הקודש.
  • לחקור, לקדם ולהפיץ מידע על הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם.
  • יצירת פלטפורמה פרואקטיבית להמשך דיון והפצת מידע על התפקידים החיוביים והפרו-חברתיים שמילאו מנהיגים דתיים ושחקנים מבוססי אמונה עם מסורת וערכים אברהמיים משותפים בעבר וממשיכים לשחק בחיזוק הלכידות החברתית, יישוב שלום של מחלוקות , דיאלוג והבנה בין דתיים ותהליך הגישור.
  • הדגש כיצד הערכים המשותפים נכנסים יהדות, נצרות ואיסלאם ניתן לנצל כדי לטפח תרבות של שלום, לשפר את תהליכי הגישור והדיאלוג והתוצאות, ולחנך את המתווכים של סכסוכים דתיים ואתנו-פוליטיים, כמו גם קובעי מדיניות וגורמים ממלכתיים ולא-מדינתיים אחרים הפועלים להפחתת אלימות ופתרון סכסוכים.
  • זיהוי הזדמנויות לשילוב וניצול ערכים דתיים משותפים בתהליכי גישור של עימותים עם מרכיבים דתיים.
  • חקור ותנסח את המאפיינים והמשאבים הייחודיים שהיהדות, הנצרות והאסלאם מביאים לתהליך השלום.
  • לספק פלטפורמה יזומה שממנה המשך מחקר על התפקידים המגוונים שיכולים למלא שחקנים מבוססי דת ואמונה בפתרון סכסוכים יוכל להתפתח ולשגשג.
  • עזרו למשתתפים ולציבור הרחב למצוא מאפיינים משותפים בלתי צפויים ביהדות, בנצרות ובאיסלאם.
  • לפתח קווי תקשורת בין ובין גורמים עוינים.
  • לקדם דו-קיום בשלום, דיאלוג בין-דתי ושיתוף פעולה משותף.

אזורים תחומיים

מאמרים להצגה ופעילויות בכנס השנתי 2016 יתמקדו בארבעת (4) התחומים הנושאים הבאים.

  • דיאלוג בין-דתי: עיסוק בדיאלוג דתי ובין-דתי יכול להגביר את ההבנה ולהגביר את הרגישות לזולת.
  • ערכים דתיים משותפים: ניתן להכניס ערכים דתיים כדי לעזור למפלגות למצוא מאפיינים משותפים בלתי צפויים.
  • טקסטים דתיים: ניתן למנף טקסטים דתיים כדי לחקור ערכים ומסורות משותפים.
  • מנהיגים דתיים ושחקנים מבוססי אמונה: מנהיגים דתיים ושחקנים מבוססי אמונה נמצאים במיקום ייחודי לבנות מערכות יחסים שיכולות לפתח אמון בין ובין הצדדים. על ידי עידוד דיאלוג ואפשר שיתוף פעולה משותף, לשחקנים מבוססי אמונה יש פוטנציאל רב עוצמה להשפיע על תהליך בניית השלום (Maregere, 2011, צוטט ב-Hurst, 2014).

פעילויות ומבנה

  • מצגות – נאומים מרכזיים, נאומים מכובדים (תובנות מהמומחים), ודיוני פאנל – מאת דוברים מוזמנים ומחברים של מאמרים מקובלים.
  • מצגות תיאטרוניות ודרמטיות – מופעי מחזות זמר/קונצרטים, הצגות והצגה כוריאוגרפית.
  • שירה ויכוח – תחרות קריאת שירים של תלמידים ותחרות דיבייט.
  • "להתפלל לשלום" - "התפלל לשלום" היא תפילת שלום רב-דתית, רב-אתנית וגלובלית שיזמה לאחרונה ICERM כחלק בלתי נפרד מהשליחות והעבודה שלה, וכדרך לעזור להחזיר את השלום על פני כדור הארץ. "התפלל לשלום" ישמש לסיום הוועידה הבינלאומית השנתית של 2016 ותהיה בשיתוף המנהיגים הדתיים של היהדות, הנצרות והאסלאם הנוכחים בוועידה.
  • ארוחת פרס – כדרך עיסוק קבועה, ICERM מעניקה מדי שנה פרסי כבוד ליחידים, קבוצות ו/או ארגונים מועמדים ונבחרים כהוקרה על הישגיהם יוצאי הדופן בתחומים הקשורים למשימת הארגון ולנושא הכנס השנתי.

תוצאות צפויות ואמות מידה להצלחה

תוצאות/השפעה:

  • מודל מאוזן לפתרון סכסוכים יווצר, והוא ייקח בחשבון את תפקידיהם של מנהיגים דתיים ושחקנים מבוססי אמונה, וכן יכלול ותנצל את הערכים המשותפים במסורות הדתיות האברהמיות בפתרון שלום של סכסוכים אתנו-דתיים.
  • ההבנה ההדדית גברה; רגישות לאחרים מוגברת; פעילויות משותפות & שיתופי פעולה פוסטרed; וסוג ואיכות מערכת היחסים ממנה נהנים המשתתפים וקהל היעד השתנו.
  • פרסום דברי הכנס ב-Journal of Living Together כדי לספק משאבים ולתמוך בעבודתם של חוקרים, קובעי מדיניות ומתרגלים ליישוב סכסוכים.
  • תיעוד וידאו דיגיטלי של היבטים נבחרים של הכנס להפקה עתידית של סרט תיעודי.
  • יצירת קבוצות עבודה לאחר הכנס תחת המטריה של תנועת ICERM לחיות ביחד.

אנו נמדוד שינויים בגישה והגדלת הידע באמצעות מבחנים לפני ואחרי הפגישה והערכות כנסים. אנו נמדוד יעדי תהליך באמצעות איסוף נתונים לגבי: לא. משתתף; קבוצות המיוצגות - מספר וסוג -, השלמת פעילויות לאחר הכנס ועל ידי השגת המדדים להלן המובילים להצלחה.

מדדים:

  • אשר מציגים
  • רשמו 400 איש
  • אשר מממנים וספונסרים
  • ערוך ועידה
  • פרסם ממצאים

מסגרת זמן מוצעת לפעילויות

  • התכנון מתחיל לאחר הכנס השנתי 2015 עד 19 באוקטובר 2015.
  • ועדת ועידה 2016 מונתה עד 18 בנובמבר 2015.
  • הוועדה מתכנסת מדי חודש מדצמבר 2015.
  • תוכנית ופעילויות פותחו עד 18 בפברואר 2016.
  • קידום ושיווק מתחילים ב-18 בפברואר 2016.
  • Call for Papers פורסם עד 1 באוקטובר 2015.
  • המועד האחרון להגשת תקציר הוארך עד 31 באוגוסט 2016.
  • הודעה על מאמרים נבחרים להצגה עד 9 בספטמבר 2016.
  • מגישי מחקר, סדנאות ומושב מליאה אושרו עד 15 בספטמבר 2016.
  • מועד אחרון להגשת מאמר מלא: 30 בספטמבר 2016.
  • הרשמה – הכנס המקדים נסגר עד 30 בספטמבר 2016.
  • קיים כנס 2016: "אל אחד בשלוש אמונות:..." 2 ו-3 בנובמבר 2016.
  • ערוך סרטוני ועידה ושחרר אותם עד 18 בדצמבר 2016.
  • כתבי הכנס ערוכים ופרסום לאחר הכנס - גיליון מיוחד של כתב העת לחיות ביחד שיצא לאור עד 18 בינואר 2017.

הורד את תוכנית הכנס

ועידה בינלאומית לשנת 2016 ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום שהתקיימה בעיר ניו יורק, ארה"ב, ב-2-3 בנובמבר 2016. נושא: אלוהים אחד בשלוש אמונות: חקר הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם - יהדות, נצרות ואיסלאם .
חלק מהמשתתפים בכנס ICERM 2016
חלק מהמשתתפים בכנס ICERM 2016

משתתפי הכנס

בתאריכים 2-3 בנובמבר 2016, יותר ממאה חוקרים ליישוב סכסוכים, מתרגלים, קובעי מדיניות, מנהיגים דתיים וסטודנטים מתחומי לימוד ומקצועות מגוונים, ומיותר מ-15 מדינות התכנסו בעיר ניו יורק ל-3rd כנס בינלאומי שנתי ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום, ואירוע התפילה לשלום - תפילה רב-דתית, רב-אתנית ורב-לאומית לשלום עולמי. בכנס זה, מומחים בתחום ניתוח ופתרון סכסוכים והמשתתפים בחנו בקפידה ובביקורתיות את הערכים המשותפים במסורות האמונה האברהמיות - יהדות, נצרות ואיסלאם. הכנס שימש פלטפורמה יזומה לדיון מתמשך והפצת מידע על התפקידים החיוביים והפרו-חברתיים שמילאו ערכים משותפים אלה בעבר וממשיכים לשחק בחיזוק הלכידות החברתית, יישוב מחלוקות בדרכי שלום, דיאלוג והבנה בין-דתיים, ותהליך הגישור. בכנס הדגישו דוברים ומשתתפים בפאנל כיצד ניתן לנצל את הערכים המשותפים ביהדות, בנצרות ובאסלאם כדי לטפח תרבות של שלום, לשפר את תהליכי הגישור והדיאלוג והתוצאות, ולחנך גם את המתווכים של סכסוכים דתיים ואתנו-פוליטיים. כקובעי מדיניות וגורמים ממלכתיים ולא-מדינתיים אחרים הפועלים להפחתת האלימות ולפתרון סכסוכים. אנו מתכבדים לשתף אתכם באלבום התמונות של ה-3rd כנס בינלאומי שנתי. תמונות אלו חושפות דגשים חשובים בכנס ובאירוע התפילה לשלום.

שיתוף

מאמרים נוספים

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף