תיק של כבוד

מה קרה? רקע היסטורי לסכסוך

מקרה של כבוד הוא סכסוך בין שני עמיתים לעבודה. עבדולראשיד ונסיר עובדים עבור ארגון בינלאומי הפועל באחד מאזורי סומליה. שניהם ממוצא סומלי אם כי משבטים שונים.

עבדולראשיד הוא ראש צוות המשרד בעוד שנאסיר הוא מנהל הכספים באותו משרד. נסיר היה בארגון כ-15 שנה והיה אחד מאנשי הצוות שהקימו במקור את המשרד הנוכחי. עבדולראשיד הצטרף לארגון לאחרונה.

הגעתו של עבדולראשיד למשרד הייתה במקביל לכמה שינויים תפעוליים שכללו שדרוג המערכות הפיננסיות. נסיר לא הצליח לעבוד עם המערכת החדשה כי הוא לא טוב עם מחשבים. אז עבדולראשיד ביצע כמה שינויים במשרד והעביר את נאסיר לתפקיד קצין התוכנית, ופרסם את תפקיד מנהל הכספים. נאסיר טען שהמערכת החדשה הוצגה כדרך להיפטר ממנו מאחר שעבדולראשיד ידע שהוא בן חמולה מתחרה. עבדולראשיד מנגד טען כי אין לו כל קשר להכנסת המערכת הפיננסית החדשה שכן זו הוכנסה מהמשרד הראשי של הארגון.

לפני כניסת המערכת הפיננסית החדשה, הועברו כספים למשרד באמצעות מערכת Hawala ('העברה' חלופית להעברת כספים הקיימת מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית) למנהל הכספים. זה הפך את התפקיד לעוצמתי מאוד שכן שאר הצוות נאלץ לעבור דרך מנהל הכספים כדי לקבל כסף עבור הפעילות שלהם.

כפי שקורה לעתים קרובות בסומליה, תפקידו של אדם בארגון ובמיוחד ברמת מנהיגות נועד להוות כבוד לשבט שלו. הם צפויים 'להילחם' על האינטרסים של החמולה שלהם בהקצאת משאבים ושירותים ממקום עבודתם. משמעות הדבר היא שהם צריכים להבטיח שאנשי החמולה שלהם יהיו בחוזה כספקי שירותים; שרוב המשאבים של הארגון שלהם, כולל מזון סיוע, עוברים לשבט שלהם והם מבטיחים שגם לגברים/נשים של החמולות שלהם ניתנות הזדמנויות תעסוקה באזורי השפעתם.

לאחר שהשתנה ממנהל כספים לתפקיד תוכנית, פירוש הדבר הוא שלא רק שנסיר איבד את עמדת הכוח שלו, אלא שזה גם נתפס כ"הורדה בדרגה" על ידי החמולה שלו, שכן התפקיד החדש הרחיק אותו מצוות ניהול המשרד. כשהוא אומץ מהחמולה שלו, סירב נאסיר לתפקיד החדש וגם סירב למסור את משרד הכספים, תוך שהוא מאיים לשתק את פעילות הארגון באזור.

שניהם התבקשו כעת על ידי מנהל משאבי אנוש אזורי לדווח למשרד האזורי בניירובי כדי לדון בעניין.

הסיפורים אחד של השני - איך כל אדם מבין את המצב ומדוע

סיפורו של עבדולראשיד - נאסיר והחמולה שלו הם הבעיה.

עמדה: על נסיר למסור את המפתחות והמסמכים של משרד האוצר ולקבל את תפקיד קצין התוכנית או להתפטר..

תחומי עניין:

אבטחה: המערכת הידנית הקודמת שכללה את מערכת העברת הכספים של Hawala סיכנה את המשרד. מנהל הכספים שמר כסף רב הן במשרד והן בהישג ידו. זה הפך מאיים יותר לאחר שהאזור בו אנו מבוססים נפל בשליטת קבוצות מיליציות שמתעקשות שארגונים הפועלים באזור צריכים לשלם להם 'מסים'. ומי יודע על המזומנים הנזילים שנשמרו במשרד. המערכת החדשה טובה מכיוון שכעת ניתן לבצע תשלומים באופן מקוון ואיננו צריכים להחזיק הרבה מזומנים במשרד, מה שעוזר למזער את הסיכון להתקפה מצד המיליציות.

מאז שהצטרפתי לארגון ביקשתי מנסיר ללמוד את מערכת הכספים החדשה, אך הוא לא רצה ולכן לא יכול לפעול עם המערכת החדשה.

צרכים ארגוניים: הארגון שלנו הפעיל את המערכת הפיננסית החדשה ברחבי העולם ומצפה מכל משרדי השטח להשתמש במערכת ללא יוצא מן הכלל. כמנהל המשרד, אני כאן כדי לוודא שהדבר יתבצע במשרדנו. פרסמתי מנהל כספים חדש שיוכל להשתמש במערכת החדשה אבל הצעתי לנסיר גם תפקיד חדש כקצין תוכנית כדי שלא יאבד את עבודתו. אבל הוא סירב.

ביטחון תעסוקתי: השארתי את משפחתי בקניה. הילדים שלי בבית הספר והמשפחה שלי גרה בשכירות. יש להם רק בי לסמוך. אי הקפדה על כך שמשרדנו ימלא אחר הנחיות המשרד הראשי, משמעה שאאבד את עבודתי. אני לא מוכן לסכן את רווחת המשפחה שלי כי אדם אחד מסרב ללמוד ומאיים לשתק את הפעולות שלנו.

צרכים פסיכולוגיים: החמולה של נאסיר איימה עליי שאם הוא יאבד את תפקידו הם יבטיחו שגם אני אאבד את העבודה שלי. החמולה שלי הגיעה לתמיכתי ויש סכנה שאם העניין הזה לא יוסדר יהיה סכסוך בין חמולות ואני יואשם בגרימתו. גם אני נקטתי בעמדה זו בהבטחה שאדאג שהמשרד יעבור למערכת הפיננסית החדשה. אני לא יכול לחזור למילה שלי כי זה נושא של כבוד.

הסיפור של נאסיר – עבדולראשיד רוצה לתת את העבודה שלי לאיש של השבט שלו

עמדה: לא אקבל את התפקיד החדש שמוצע לי. זו הורדה בדרגה. אני בארגון הזה יותר מעבדולראשיד. עזרתי להקים את המשרד ויש לפטור אותי משימוש במערכת החדשה מכיוון שאני לא יכול ללמוד להשתמש במחשבים בגיל מבוגר!

תחומי עניין:

צרכים פסיכולוגיים: להיות מנהל הכספים בארגון בינלאומי וטיפול בהרבה מזומנים לא רק גרם לי אלא גם לשבט שלי להיות מכובד בתחום הזה. אנשים יסתכלו עלי מלמעלה כשהם ישמעו שאני לא יכול ללמוד את השיטה החדשה, וזה יביא בושה לשבט שלנו. אנשים עלולים גם לומר שהורדתי בדרגה כי הוצאתי לרעה את כספי הארגון, וזה יביא בושה לי, למשפחתי ולחמולה שלי.

ביטחון תעסוקתי: הבן הצעיר שלי נסע זה עתה ללימודים נוספים בחו"ל. הוא תלוי בי כדי לשלם את צרכי בית הספר שלו. אני לא יכול להרשות לעצמי להיות בלי עבודה עכשיו. יש לי רק כמה שנים עד שאפרוש, ואני לא יכול למצוא עבודה אחרת בגילי.

צרכים ארגוניים: אני זה שניהלתי משא ומתן עם החמולה שלי שהיא הדומיננטית כאן כדי לאפשר לארגון הזה להקים כאן משרד. עבדולראשיד צריך לדעת שאם הארגון ימשיך לפעול כאן הם חייבים לאפשר לי להמשיך לעבוד כמנהל הכספים...באמצעות המערכת הישנה.

פרויקט גישור: תיאור מקרה של גישור שפותח על ידי וואסי מוסיוני, 2017

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

אתניות ככלי להרגעת קיצוניות דתית: תיאור מקרה של סכסוכים תוך-מדינתיים בסומליה

מערכת החמולות והדת בסומליה הן שתי הזהויות הבולטות ביותר שמגדירות את המבנה החברתי הבסיסי של האומה הסומלית. מבנה זה היה הגורם המאחד העיקרי של העם הסומלי. למרבה הצער, אותה מערכת נתפסת כאבן נגף לפתרון הסכסוך הפנים-מדינתי הסומלי. ניתן לראות כי החמולה בולטת כעמוד התווך המרכזי של המבנה החברתי בסומליה. זוהי נקודת הכניסה לפרנסת העם הסומלי. מאמר זה בוחן את האפשרות להפוך את הדומיננטיות של קרבת החמולות להזדמנות לנטרול ההשפעה השלילית של הקיצוניות דתית. המאמר מאמץ את תיאוריית הטרנספורמציה של הקונפליקט שהעלה ג'ון פול לדרך. ההשקפה הפילוסופית של המאמר היא שלום חיובי כפי שמקדם גלטונג. נתונים ראשוניים נאספו באמצעות שאלונים, דיונים בקבוצות מיקוד (FGDs) ולוחות זמנים של ראיונות חצי מובנים בהם השתתפו 223 נשאלים בעלי ידע על נושאי סכסוך בסומליה. נתונים משניים נאספו באמצעות סקירת ספרות של ספרים וכתבי עת. המחקר זיהה את החמולה כתלבושת החזקה בסומליה שיכולה לערב את הקבוצה הקיצונית הדתית, אל שבאב, במשא ומתן לשלום. אי אפשר לכבוש את אל-שבאב מכיוון שהוא פועל בתוך האוכלוסייה ויש לו יכולת הסתגלות גבוהה על ידי שימוש בטקטיקות לוחמה א-סימטריות. בנוסף, ממשלת סומליה נתפסת על ידי אל שבאב כמעשה ידי אדם, ולפיכך, שותפה לא לגיטימית ולא ראויה לשאת ולתת איתו. יתר על כן, שיתוף הקבוצה במשא ומתן הוא דילמה; דמוקרטיות אינן מנהלות משא ומתן עם קבוצות טרור שמא יניחו להן לגיטימציה כקול האוכלוסייה. לכן, החמולה הופכת ליחידה הקריאה לטיפול באחריות המשא ומתן בין הממשלה לקבוצה הקיצונית הדתית, אל שבאב. החמולה יכולה גם למלא תפקיד מפתח ביצירת קשר עם בני הנוער שהם יעדים למסעות הקצנה של קבוצות קיצוניות. המחקר ממליץ על שיתוף פעולה עם מערכת החמולות בסומליה, כמוסד חשוב במדינה, כדי לספק אמצע בסכסוך ולשמש גשר בין המדינה לקבוצה הקיצונית הדתית, אל שבאב. מערכת החמולות עשויה להביא פתרונות תוצרת בית לסכסוך.

שיתוף