השפעת הטיפול המבוססת על נקודת מבט של מימוש משאלות על הפחתת תסמינים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית כצעד יעיל למנוע מאנשים אלו להצטרף לקבוצות טרור

תקציר:

כיום, מחשבות קיצוניות הצליחו למשוך אנשים רבים בכל רחבי העולם על ידי הסתמכות על אמונות דתיות. אחד הגורמים שלו הוא העובדה שקבוצות אלו סובלות מהפרעת אישיות אנטי-חברתית. התנהגויות מזיקות, לרבות הפרת כללים, סדר חברתי, אלימות של זכויות, תוקפנות, מרד ברשויות, מחלוקת, חוסר אחריות והיעדר חרטה, הן גורמים המעודדים אנשים אלה להצטרף לקבוצות טרור. מכאן שטיפול באנשים אלו יכול להסיר את תהליך הגיוס וההכשרה. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את השפעת הטיפול המבוסס על מימוש משאלות על הפרעת אישיות אנטי-חברתית. שיטת המחקר היא מחקר מקרה והנתונים נאספים על ידי ראיון קליני מובנה (SCID) והתערבויות בפגישות טיפוליות. במחקר זה, גבר בן 27 הסובל מהפרעת אישיות אנטי-חברתית טופל על סמך מימוש משאלות. ההשערה העיקרית של המחקר הייתה שגישה זו משפרת ומפחיתה סימפטומים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית. תהליך הטיפול בוצע ב-20 מפגשים. הממצאים הראו כי לאחר מפגשי טיפול, נצפתה ירידה משמעותית בסימפטומים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית במונחים של DSM 5. התוצאות תמכו בכל השערות המחקר. נראה שהשקפות אולטרה-דתיות יכולות להיחשב כגישה חדשה לטיפול בהפרעה זו, כגון השקפת מימוש משאלות, ומחקרים עתידיים עם מדגמים גדולים יותר יכולים להציג תוצאות תקפות יותר. לבסוף, נדון בהשוואה של ממצאים אלה לאלו של מחקרים אחרים ופרוטוקול הטיפול המועסק.

קרא או הורד את המאמר המלא:

בורוג'רדי, חוסיין קזמיני; פיאנדאן, חוסיין; זאדה, מרים מואזן; שיראזני, עבאס טבטבאי (2017). השפעת הטיפול המבוססת על השקפת מימוש משאלות על הפחתת תסמינים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית כצעד אפקטיבי למנוע מאנשים אלו להצטרף לקבוצות טרור (מקרה מקרה)

Journal of Living Together, 4-5 (1), עמ' 231-235, 2017, ISSN: 2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון).

@Article{Boroujerdi2017
כותרת = {השפעת הטיפול מבוססת על השקפת מימוש משאלות על הפחתת סימפטומים של הפרעת אישיות אנטי-חברתית כצעד אפקטיבי למנוע מאנשים אלו להצטרף לקבוצות טרור (מקרה מקרה)}
מחבר = {Hossein Kazemeiini Boroujerdi and Hossein Payandan and Maryam Moazen Zadeh and Abbas Tabatabaei Shirazani}
כתובת אתר = {https://icermediation.org/antisocial-personality-disorder/}
ISSN = {2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון)}
שנה = {2017}
תאריך = {2017-12-18}
IssueTitle = {לחיות ביחד בשלום ובהרמוניה}
יומן = {Journal of Living Together}
נפח = {4-5}
מספר = {1}
דפים = { 231-235}
מוציא לאור = {המרכז הבינלאומי לגישור אתנו-דתי}
כתובת = {Mount Vernon, New York}
מהדורה = {2017}.

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף