העצמאות הקטלאנית - סכסוך האחדות הספרדית

מה קרה? רקע היסטורי לסכסוך

ב-1 באוקטובר 2017, קטלוניה, מדינה ספרדית, ערכה משאל עם על עצמאות מספרד. 43% מהציבור הקטלוני הצביע, ומתוך אלו שהצביעו, 90% היו בעד עצמאות. ספרד הצהירה כי משאל העם אינו חוקי והצהירה כי לא תכבד את התוצאות.

התנועה לעצמאות קטלאנית התעוררה מחדש בעקבות המשבר הכלכלי ב-2008 לאחר ששיקרה רדומה. האבטלה בקטלוניה עלתה, וכך גם התפיסה שממשלת ספרד המרכזית היא האחראית, ושקטלוניה תעשה טוב יותר אם היא תוכל לתפקד באופן עצמאי. קטלוניה דגלה להגברת האוטונומיה, אך ברמה הלאומית בשנת 2010 ספרד דחתה את הרפורמות המוצעות של קטלוניה, וחיזקה את האהדה לעצמאות.

במבט לאחור, פירוק האימפריה הספרדית עקב הצלחתן של תנועות עצמאות קולוניאליות ומלחמת ספרד-אמריקאית החלישו את ספרד, והפכו אותה לפגיעה למלחמת אזרחים. כאשר הגנרל פרנקו, דיקטטור פשיסטי, ביסס את המדינה ב-1939, הוא אסר על השפה הקטלאנית. כתוצאה מכך, תנועת העצמאות הקטלונית רואה את עצמה כאנטי-פשיסטית. זה גרם לטינה בקרב חלק מחברי האיגודים, שגם רואים את עצמם אנטי-פשיסטים, וחשים שהם מסווגים בצורה לא הוגנת.

הסיפורים אחד של השני - איך כל אדם מבין את המצב ומדוע

עצמאות קטלאנית - קטלוניה צריכה לעזוב את ספרד.

עמדה: יש לקבל את קטלוניה כאומה עצמאית, חופשית לשלטון עצמי ואינה כפופה לחוקי ספרד.

תחומי עניין: 

חוקיות התהליך:  רוב הציבור הקטלוני בעד עצמאות. כפי שאמר נשיא קטלוניה קרלס פודג'מונט בנאומו לאיחוד האירופי, "החלטה דמוקרטית על עתידה של אומה אינה פשע". אנו משתמשים בהצבעות ובמחאות, שהן אמצעי שלום, כדי להעלות את דרישותינו. אנחנו לא יכולים לסמוך על הסנאט, שתומך בראש הממשלה מריאנו ראחוי, שיתייחס אלינו בהגינות. כבר ראינו אלימות מצד המשטרה הארצית כשערכנו את הבחירות שלנו. הם ניסו לפצח את זכותנו להגדרה עצמית. מה שהם לא הבינו זה שזה רק מחזק את המקרה שלנו.

שימור תרבות: אנחנו אומה עתיקה. נאלצנו להיכנס לספרד על ידי הרודן הפשיסטי פרנקו ב-1939, אבל אנחנו לא מחשיבים את עצמנו ספרדים. אנו רוצים להשתמש בשפה שלנו בחיים הציבוריים ולקיים את חוקי הפרלמנט שלנו. הביטוי התרבותי שלנו דוכא תחת הדיקטטורה של פרנקו. אנחנו מבינים שאנחנו בסכנה לאבד את מה שאנחנו לא משמרים.

רווחה כלכלית: קטלוניה היא מדינה משגשגת. המסים שלנו תומכים במדינות שלא תורמות כמונו. אחת הסיסמאות של התנועה שלנו היא, "מדריד גוזלת אותנו" - לא רק את האוטונומיה שלנו, אלא גם את העושר שלנו. על מנת לתפקד באופן עצמאי, נסתמך במידה רבה על קשרינו עם חברות אחרות באיחוד האירופי. כרגע אנחנו עושים עסקים עם האיחוד האירופי ורוצים להמשיך את הקשרים האלה. יש לנו כבר משלחות זרות בתוך קטלוניה. אנו מקווים שהאיחוד האירופי יכיר במדינה החדשה שאנו יוצרים, אך אנו מודעים לכך שאנו זקוקים גם לקבלה של ספרד, כדי להיות חברה.

תקדים: אנו פונים לאיחוד האירופי להכיר בנו. אנחנו נהיה המדינה הראשונה שתתנתק מחברה בגוש האירו, אבל היווצרות מדינות חדשות היא לא תופעה חדשה באירופה. חלוקת העמים שהוקמה לאחר מלחמת העולם השנייה אינה סטטית. ברית המועצות התפצלה למדינות ריבוניות לאחר הפילוג שלה, ואפילו לאחרונה, רבים בסקוטלנד דחפו להתנתק מהממלכה המאוחדת. קוסובו, מונטנגרו וסרביה כולן חדשות יחסית.

אחדות ספרדית - קטלוניה צריכה להישאר מדינה בתוך ספרד.

עמדה: קטלוניה היא מדינה בספרד ואסור לנסות להתנתק. במקום זאת עליו לשאוף לספק את צרכיו בתוך המבנה הקיים.

תחומי עניין:

חוקיות התהליך: 1 באוקטוברst משאל העם היה בלתי חוקי ומעבר לגבולות החוקה שלנו. המשטרה המקומית אפשרה לקיים הצבעה בלתי חוקית, שאותה היו צריכים לפעול כדי למנוע. נאלצנו להזעיק את המשטרה הארצית כדי לשלוט במצב. הצענו לקיים בחירות חדשות, חוקיות, שלדעתנו יחזירו את הרצון הטוב והדמוקרטיה. בינתיים, ראש ממשלתנו, מריאנו ראחוי, משתמש בסעיף 155 כדי להדיח את נשיא קטלוניה קרלס פודג'מונט מתפקידו, ומאשים את מפקד המשטרה הקטלונית, ג'וזפ לואיס טראפרו, בהמרדה.

שימור תרבות: ספרד היא אומה מגוונת המורכבת מתרבויות שונות, שכל אחת מהן תורמת לזהות הלאומית. אנו מורכבים משבעה עשר אזורים, ומקושרים יחד באמצעות שפה, תרבות ותנועה חופשית של חברינו. אנשים רבים בתוך קטלוניה מרגישים תחושה חזקה של זהות ספרדית. בבחירות הלגיטימיות האחרונות, 40% הצביעו בעד איגוד. האם הם יהפכו למיעוט נרדף אם העצמאות תתקדם? זהות לא צריכה להיות סותרת זה את זה. אפשר להתגאות בכך שהוא גם ספרדי וגם קטלוני.

רווחה כלכלית:  קטלוניה היא תורמת ערך לכלכלתנו הכללית, ואם הם היו נפרדים, היינו חווים הפסדים. אנחנו רוצים לעשות מה שאנחנו יכולים כדי למנוע את ההפסדים האלה. זה רק נכון שאזורים עשירים יותר תומכים באזורים עניים יותר. קטלוניה נמצאת בחובות לממשלה הלאומית של ספרד, וצפויה לתרום לפירעון החובות של ספרד למדינות אחרות. יש להם חובות שהם צריכים להכיר. בנוסף, כל התסיסה הזו מזיקה לתיירות ולכלכלה שלנו. עזיבה תפגע גם בקטלוניה כי חברות גדולות לא ירצו לעשות שם עסקים. סבאדל, למשל, כבר העבירה את המטה שלה לאזור אחר.

תקדים: קטלוניה היא לא האזור היחיד בספרד שהביע עניין בהתנתקות. ראינו תנועת עצמאות באסקית מאופקת ומשתמרת. כעת, ספרדים רבים באזור הבאסקים נוטים להביע שביעות רצון מיחסיהם עם השלטון המרכזי. אנו רוצים לשמור על השקט ולא לפתוח מחדש את העניין בעצמאות באזורים ספרדיים אחרים.

פרויקט גישור: תיאור מקרה של גישור שפותח על ידי לורה ולדמן, 2017

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף

חקירת מרכיבי האמפתיה האינטראקציונית של זוגות ביחסים בין אישיים באמצעות שיטת ניתוח נושאי

מחקר זה ביקש לזהות את הנושאים והמרכיבים של אמפתיה אינטראקציונית ביחסים הבין אישיים של זוגות איראנים. אמפתיה בין זוגות היא משמעותית במובן שלחוסר שלה יכולות להיות השלכות שליליות רבות ברמות המיקרו (מערכות היחסים הזוגיות), המוסדיות (המשפחה) והמאקרו (החברה). מחקר זה נערך תוך שימוש בגישה איכותית ובשיטת ניתוח נושאית. משתתפי המחקר היו 15 חברי סגל של המחלקה לתקשורת וייעוץ שעובדים במדינה ובאוניברסיטת אזד, כמו גם מומחי תקשורת ויועצי משפחה עם יותר מעשר שנות ניסיון בעבודה, שנבחרו על ידי דגימה תכליתית. ניתוח הנתונים בוצע תוך שימוש בגישת הרשת הנושאית של אטרייד-סטירלינג. ניתוח הנתונים נעשה על בסיס קידוד נושאי תלת שלבי. הממצאים הראו כי לאמפתיה אינטראקציונית, כנושא גלובלי, יש חמישה נושאים מארגנים: תוך-פעולה אמפתית, אינטראקציה אמפתית, הזדהות מכוונת, מסגור תקשורתי וקבלה מודעת. נושאים אלו, באינטראקציה מנוסחת זה עם זה, יוצרים את הרשת התמטית של אמפתיה אינטראקטיבית של זוגות ביחסים הבין-אישיים שלהם. בסך הכל, תוצאות המחקר הוכיחו שאמפתיה אינטראקטיבית יכולה לחזק את היחסים הבין אישיים של זוגות.

שיתוף