נאום פתיחה דיפלומטיה, פיתוח והגנה: אמונה ואתניות בצומת דרכים

דברי פתיחה וברכה שנמסרו בכנס הבינלאומי השנתי 2015 ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום שהתקיים בניו יורק ב-10 באוקטובר 2015 על ידי המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי.

דוברים:

כריסטינה פסטרנה, מנהלת התפעול של ICERM.

בזיל אוגורג'י, נשיא ומנכ"ל ICERM.

ראש העיר ארנסט דייויס, ראש עיריית מאונט ורנון, ניו יורק.

תַקצִיר

מאז התקופות הקדומות ביותר, ההיסטוריה האנושית נקטעה בסכסוכים אלימים בין קבוצות אתניות ודתיות. ומאז ההתחלה היו מי שביקשו להבין את הסיבות מאחורי האירועים הללו והתמודדו עם השאלות סביב איך לתווך ולמתן סכסוכים ולהביא לפתרון בדרכי שלום. על מנת לחקור את ההתפתחויות האחרונות וחשיבה המתעוררת התומכת בגישות מודרניות לפיזור קונפליקטים עכשוויים, בחרנו את הנושא, המפגש בין דיפלומטיה, פיתוח והגנה: אמונה ואתניות בצומת דרכים.

מחקרים סוציולוגיים מוקדמים תמכו בהנחה שהעוני והעדר הזדמנויות הם שדוחפים קבוצות מודרות לאלימות נגד בעלי השלטון, מה שעלול לעבור גרורות לשנאה שמזינה התקפות נגד כל מי ששייך ל"קבוצה אחרת", למשל לפי אידיאולוגיה, שושלת, אתנית. השתייכות ו/או מסורת דתית. אז אסטרטגיית בניית השלום של העולם המפותח מאמצע המאה ה-20 ואילך התמקדה במיגור העוני ועידוד הדמוקרטיה כדרך להקל על הגרוע ביותר של הדרה חברתית, אתנית ואמונית.

במהלך שני העשורים האחרונים, ישנה עניין גובר בטריגרים, במכניקה ובדינמיקה המשגרים ומקיימים רדיקליזציה שמעמידה אנשים זה מול זה וכתוצאה מכך לקיצוניות אלימה. כיום, טקטיקות של המאה שעברה הוצמדו להוספת הגנה צבאית לתערובת, בהתבסס על הצהרות של מנהיגות פוליטית, כמו גם כמה חוקרים ומתרגלים שהכשרה והצטיידות של צבאות זרים על ידינו, בשילוב עם פיתוח שיתופי ודיפלומטי. מאמצים, מציע גישה טובה יותר ויזומה יותר לבניית שלום. בכל חברה, ההיסטוריה של האנשים היא שמעצבת את הממשל, החוקים, הכלכלות והאינטראקציות החברתיות שלהם. קיים ויכוח רב בשאלה האם המעבר האחרון ל"תלת מימדים" (דיפלומטיה, פיתוח והגנה) כחלק ממדיניות החוץ של ארה"ב תומך בהסתגלות ובהתפתחות בריאה של חברות במשבר, בשיפור היציבות ובסבירות של שלום מתמשך, או אם הוא למעשה מפריע לרווחה החברתית הכללית במדינות שבהן מיושמים ה"3Ds".

כנס זה יארח דוברים ממגוון דיסציפלינות, פאנלים מרתקים ומושכלים ומה שבטוח יהיה דיון ער מאוד. לעתים קרובות, דיפלומטים, מנהלי משא ומתן, מתווכים ומנחי דיאלוג בין-דתיים אינם מרגישים בנוח לעבוד לצד אנשי צבא מאמינים שנוכחותם מנוגדת. מנהיגות צבאית מוצאת לעתים קרובות אתגרים בביצוע משימות התמיכה שלה בכפוף ללוחות הזמנים הרחבים יותר ולמבנה הפיקוד הבלתי חדיר של דיפלומטים. אנשי מקצוע בפיתוח מרגישים באופן קבוע מונעים מתקנות האבטחה והחלטות המדיניות המוטלות על ידי עמיתיהם הדיפלומטיים והצבאיים. אוכלוסיות מקומיות בשטח המחויבות לשיפור הבטיחות ואיכות החיים של משפחותיהן תוך שמירה על הלכידות של האנשים שלהן מוצאות את עצמן מתמודדות עם אסטרטגיות חדשות ובלתי בדוקות בסביבות מסוכנות וכאוטיות.

באמצעות כנס זה, ICERM מבקשת לקדם מחקר אקדמי תוך יישום מעשי של ה"תלת מימדים" (דיפלומטיה, פיתוח והגנה) לבניית שלום בין עמים, או בקרב קבוצות אתניות, דתיות או עדתיות הן בתוך הגבולות והן מעבר לגבולות.

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף