פירוק נשק במהלך מלחמת אתנית ודת: נקודת המבט של האו"ם

זה נותן לי תענוג גדול להיות כאן הבוקר כדי לדבר איתך על עבודת האו"ם, בפרט, של משרד האו"ם לענייני פירוק נשק (UNODA) ועל מאמציו לטפל בכל מקורות הסכסוך המזוין מנקודת המבט. של פירוק נשק.

תודה למרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי (ICERM) על ארגון הכנס החשוב הזה. זה מגיע כשאנו מציינים את יום השנה ה-70 לאומות המאוחדות, אשר עומדת בחוד החנית של מאמצי בניית השלום ומניעת סכסוכים ברחבי העולם במשך שבעה עשורים. לכן, אנו מברכים על עבודתם הבלתי נלאית של ארגוני חברה אזרחית כמו שלך לפתח שיטות חלופיות למניעה ופתרון של סכסוכים מזוינים וחינוך אנשים לגבי הסכנות של סכסוכים בין-אתניים ובין-דתיים.

ארגוני החברה האזרחית תרמו תרומה גדולה גם לתחום הפירוק מנשק, ומשרד האו"ם לענייני פירוק נשק מודה במיוחד על עבודתם בהקשר זה.

בתור ותיק בשש משימות שמירת השלום של האו"ם, הייתי עד ומכיר היטב את הנזק החברתי, הסביבתי והכלכלי המתמשך שגרמו סכסוכים מזוינים בחלקים רבים של העולם. כפי שכולנו יודעים, לסכסוכים כאלה יש כמה סיבות שורשיות, דת ומוצא אתני הם רק שניים מהם. סכסוכים יכולים להיגרם גם ממספר סיבות אחרות שיש לטפל בהן באמצעים מתאימים המטפלים ישירות בגורמים שורשיים ספציפיים, לרבות אלה ממוצא דתי ואתני.

לעמיתיי במחלקה לעניינים פוליטיים, בפרט לאלה ביחידה לתמיכה בגישור, יש מנדט למצוא אמצעים מתאימים לטיפול בשורשי הסכסוך מכל הסוגים והפעילו מגוון רחב של משאבים בתחומי עימות רבים עם יעילות רבה. מאמצים אלה, אף שהם יעילים מאוד במקרים מסוימים, אינם מספיקים כשלעצמם כדי לטפל באופן מלא בסכסוכים מזוינים מכל הסוגים. כדי להתמודד ביעילות עם סכסוכים מזוינים, כולל טיפול בגורמים השורשיים שלהם ובתוצאות ההרסניות שלהם, האו"ם מסתמך על מגוון רחב של מומחיות.

בהקשר זה, המחלקות השונות בתוך מערכת האומות המאוחדות משתפות פעולה כדי להביא את המשאבים המיוחדים וכוח האדם שלהן לידי ביטוי בבעיית הסכסוך המזוין. מחלקות אלו כוללות את משרד האו"ם לענייני פירוק נשק, המחלקה לעניינים פוליטיים, המחלקה לפעולות שמירת שלום (DPKO), המחלקה לשירות שטח (DFS) ועוד רבים אחרים.

זה מביא אותי לעבודה של המשרד לענייני פירוק נשק ותפקידו במניעה ופתרון של סכסוך מזוין. התפקיד שלנו במה שהוא בעצם מאמץ שיתופי, הוא להפחית את זמינות הנשק והתחמושת שמזינים סכסוך. נושא הפאנל הזה: "פירוק נשק במהלך מלחמת אתניים ודתות" מעיד כנראה שקיימת גישה מיוחדת לפירוק נשק בהקשר של סכסוך דתי ואתני. הרשו לי להבהיר בהתחלה: משרד האו"ם לענייני פירוק נשק אינו מבחין בין סוגי הסכסוך המזוין השונים ומאמץ גישה אחידה בביצוע מנדט הפירוק שלו. באמצעות פירוק נשק, אנו מקווים לצמצם את הזמינות של כל סוגי הנשק המעוררים כיום סכסוכים דתיים, אתניים ואחרים ברחבי העולם.

פירוק נשק, בהקשר של כל הסכסוכים, בין אם הם אתניים, דתיים או כרוכים בדרך אחרת באיסוף, תיעוד, שליטה וסילוק של נשק קל, תחמושת, חומרי נפץ וכלי נשק קל וכבד של לוחמים. המטרה היא לצמצם ובסופו של דבר לחסל את הזמינות הבלתי מוסדרת של נשק ובכך להוריד את הסיכויים לקידום עימות מכל סוג שהוא.

המשרד שלנו פועל כדי לתמוך ולקדם הסכמי בקרת נשק, שכן הסכמים אלה מילאו תפקידים מכריעים בנטרול סכסוכים לאורך ההיסטוריה של פירוק הנשק. הם פעלו כצעדים בוני אמון, וסיפקו גם דרך וגם הזדמנות להעלאת כוחות מנוגדים לשולחן המשא ומתן.

אמנת סחר הנשק ותוכנית הפעולה, למשל, הם שני כלים חשובים מאוד שהקהילה הבינלאומית יכולה להפעיל כאמצעי הגנה מפני העברה בלתי חוקית, הצטברות מערערת יציבות ושימוש לרעה בנשק קונבנציונלי המשמש, לעתים קרובות כל כך, לקידום אתני, דתי , וסכסוכים אחרים.

ה-ATT שאומץ לאחרונה על ידי העצרת הכללית של האו"ם נועד לקבוע את הסטנדרטים הבינלאומיים המשותפים הגבוהים ביותר האפשריים להסדרת הסחר הבינלאומי בנשק קונבנציונלי, ולמנוע ולמגר את הסחר הבלתי חוקי בנשק קונבנציונלי והסטתם. התקווה היא שעם הרגולציה המוגברת של סחר הנשק תתממש מידה גדולה יותר של שלום באזורי סכסוך.

כפי שאמר לאחרונה המזכ"ל, "אמנת סחר הנשק מציעה הבטחה לעולם שליו יותר ולבטל פער מוסרי בולט במשפט הבינלאומי.

מלבד תפקידו בתמיכה באימוץ אמנת הסחר בנשק, משרד האו"ם לענייני פירוק נשק מפקח על תוכנית הפעולה למניעה, מאבק ומיגור הסחר הבלתי חוקי בנשק קל ונשק קל על כל היבטיה. זוהי יוזמה חשובה הנתמכת על ידי האו"ם שהוקמה בשנות ה-1990 כדי לצמצם את הזמינות של נשק קל ונשק קל על ידי קידום משטרי בקרת נשק שונים במדינות המשתתפות.

מועצת הביטחון של האו"ם ממלאת גם תפקיד מרכזי בפירוק הנשק במטרה לחסל סכסוכים אתניים, דתיים ואחרים. באוגוסט 2014 קיבלה מועצת הביטחון החלטה בדבר איומים על השלום והביטחון הבינלאומי הנגרמים מפעולות טרור[1], תוך התייחסות ספציפית לאיום הנשקף מלוחמי טרור זרים. באופן משמעותי, המועצה אישרה מחדש את החלטתה שמדינות צריכות למנוע אספקה, מכירה או העברה ישירה או עקיפה של נשק למדינה האסלאמית בעיראק ובלבנט (דאעש), חזית אל-נוסרה (ANF) ולכל הפרטים, הקבוצות, ההתחייבויות, וכן ישויות הקשורות לאל-קאעידה.[2]

לסיום, ביקשתי להאיר מעט את עבודתו של משרד האו"ם לענייני פירוק נשק והתפקיד הקריטי של פירוק הנשק בפתרון סכסוכים אתניים, דתיים ואחרים. פירוק הנשק, כפי שאולי הבנתם עד עכשיו, הוא רק חלק מהמשוואה. עבודתנו באו"ם לסיום סכסוכים אתניים, דתיים ואחרים היא מאמץ קולקטיבי של חלקים רבים במערכת האו"ם. רק על ידי רתימת המומחיות המיוחדת של מגזרים שונים במערכת האו"ם נוכל לטפל בצורה הטובה ביותר בגורמים השורשיים לסכסוכים דתיים, אתניים ואחרים בצורה יעילה.

[1] S/RES/2171 (2014), 21 באוגוסט 2014.

[2] S/RES/2170 (2014), מסמך 10.