מקרה של זהות אתנית-דתית

 

מה קרה? רקע היסטורי לסכסוך

מקרה של זהות אתנית-דתית הוא סכסוך בין ראש עיר לכומר של כנסייה אורתודוקסית. ג'מאל הוא מוסלמי מכובד, אורומו אתני, וראש עיירה קטנה באזור אורומיה במערב אתיופיה. דניאל הוא נוצרי אורתודוקסי, אמהרה אתני, וכומר מכובד של הכנסייה האתיופית האורתודוקסית באותה עיירה.

מאז נכנס לתפקידו ב-2016, ג'מאל ידוע במאמציו לפיתוח העיר. הוא שיתף פעולה עם אנשים רבים בחברה כדי לגייס כספים ולבנות בית ספר תיכון, שלא היה בעיירה קודם לכן. הוא זכה להכרה על מה שעשה במגזרי הבריאות והשירותים. הוא זוכה לשבחים מאנשי ונשות עסקים רבים על כך שהוא מסייע בשירותי מיקרו-מימון וסבסוד לבעלי עסקים קטנים בעיר. למרות שהוא נחשב לאלוף השינוי, הוא זוכה לביקורת מצד אחדים על כך שהוא נותן יחס מועדף לחברי קבוצתו - אורומאים אתניים ומוסלמים - בפרויקטים מנהליים, חברתיים ועסקיים שונים.

דניאל משרת את הכנסייה האתיופית-אורתודוקסית מזה כשלושים שנה. כשהוא נולד בעיירה, הוא ידוע בתשוקתו, השירות הבלתי נלאה ואהבתו הבלתי מותנית לנצרות ולכנסייה. לאחר שהפך לכומר ב-2005, הוא הקדיש את חייו לשירות הכנסייה שלו, תוך כדי עידוד נוצרים אורתודוכסים צעירים לעבוד עבור הכנסייה שלהם. הוא הכומר האהוב ביותר על הדור הצעיר. עוד הוא ידוע במאבקו למען זכויות הקרקע של הכנסייה. הוא אף פתח תיק משפטי וביקש מהממשלה להחזיר חלקות אדמה בבעלות הכנסייה שהוחרמו על ידי המשטר הצבאי הקודם.

שני אנשים ידועים אלה היו מעורבים בסכסוך עקב תוכנית הממשל של ג'מאל לבנות מרכז עסקים במקום שלפי הכומר ורוב הנוצרים האורתודוכסים שייך היסטורית לכנסייה האורתודוקסית וידוע במקום. לרגל חגיגת ההתגלות. ג'מאל הורה לצוות הממשל שלו לסמן את האזור ולסוכני הבנייה להתחיל בבניית מרכז העסקים. הכומר דניאל קרא לבני הנוצרים האורתודוקסים להגן על אדמתם ולהגן על עצמם מפני התקפה על דתם בשם הפיתוח. בעקבות קריאתו של הכומר הסירה קבוצה של צעירים נוצרים אורתודוקסים את השלטים והודיעה כי יש להפסיק את בניית המרכז. הם הפגינו מול לשכתו של ראש העיר, וההפגנה הפכה לאלימות. בשל הסכסוך האלים שפרץ בין המפגינים למשטרה, נהרגו שני צעירים נוצרים אורתודוקסים. הממשלה הפדרלית הורתה להפסיק לאלתר את תוכנית הבנייה, וקראה גם את ג'מאל וגם הכומר דניאל לבירה להמשך משא ומתן.

סיפורים אחד של השני - איך כל אדם מבין את המצב ומדוע

הסיפור של ג'מאל – הכומר דניאל וחסידיו הצעירים הם מכשולים להתפתחות

עמדה:

הכומר דניאל צריך להפסיק להפריע למאמץ הפיתוח של העיירה. עליו להפסיק לעודד נוצרים אורתודוקסים צעירים לעסוק בפעילויות אלימות בשם חופש הדת והזכות. עליו לקבל את החלטת המינהל ולשתף פעולה בהקמת המרכז. 

תחומי עניין:

התפתחות: כראש העיר, מוטלת עלי האחריות לפתח את העיירה. אין לנו מרכז עסקים מאורגן אחד לתפעול תקין של פעילויות עסקיות שונות. השוק שלנו מאוד מסורתי, לא מאורגן ולא נוח להתרחבות עסקית. לעיירות ולערים השכנות שלנו יש אזורי עסקים גדולים שבהם קונים ומוכרים מתקשרים בקלות. אנחנו מאבדים אנשי ונשות עסקים פוטנציאליים כשהם עוברים למרכזים גדולים בערים השכנות. האנשים שלנו נאלצים להיות תלויים בעיירות אחרות לקניות שלהם. בניית מרכז עסקים מאורגן תתרום לצמיחת העיר שלנו על ידי משיכת אנשי ונשות עסקים. 

הזדמנויות בעבודה: הקמת מרכז עסקים לא רק תסייע לבעלי עסקים, אלא גם תיצור הזדמנויות תעסוקה לאנשינו. התוכנית היא לבנות מרכז עסקים גדול שייצור הזדמנויות עבודה למאות גברים ונשים. זה יעזור לדור הצעיר שלנו. זה מיועד לכולנו ולא לקבוצה מסוימת של אנשים. המטרה שלנו היא לפתח את העיר שלנו; לא לתקוף את הדת.

שימוש במשאבים זמינים: הקרקע שנבחרה אינה בבעלות אף מוסד. זה רכוש של הממשלה. אנחנו רק משתמשים במשאבים זמינים. בחרנו את האזור כי זה מקום מאוד נוח לעסקים. אין לזה שום קשר להתקפה דתית. אנחנו לא מכוונים לשום דת; אנחנו רק מנסים לפתח את העיר שלנו עם מה שיש לנו. הטענה שהמקום שייך לכנסייה אינה נתמכת בשום ראיה משפטית. הכנסייה מעולם לא החזיקה בקרקע מוגדרת; אין להם מסמך לזה. כן, הם השתמשו במקום לחגיגת ההתגלות. הם תרגלו פעילויות דתיות כאלה בארץ בבעלות ממשלתית. הממשל שלי או המינהלים הקודמים לא הגנו על הרכוש הממשלתי הזה מכיוון שלא הייתה לנו כל תוכנית להשתמש בקרקע שצוינה. כעת, פיתחנו תוכנית לבניית מרכז עסקים על קרקע בבעלות ממשלתית. הם יכולים לחגוג את ההתגלות שלהם בכל מקום פנוי פנוי, ולמען סידור המקום הזה אנחנו מוכנים לעבוד עם הכנסייה.

סיפורו של הכומר דניאל - מטרתו של ג'מאל היא לנטרל את הכנסייה, לא לפתח את העיר.

עמדה:

התוכנית אינה לטובת העיר כפי שאמר שוב ושוב על ידי ג'מאל. זוהי התקפה מתוכננת בכוונה על הכנסייה והזהות שלנו. ככומר אחראי, לא אקבל שום התקפה על הכנסייה שלי. לעולם לא אאפשר שום בנייה; במקום זאת הייתי מעדיף למות במאבק למען הכנסייה שלי. לא אפסיק לקרוא למאמינים להגן על הכנסייה שלהם, זהותם ורכושם. זה נושא לא פשוט שאני יכול להתפשר עליו. זוהי מתקפה חמורה למדי להרוס את הזכות ההיסטורית של הכנסייה.

תחומי עניין:

זכויות היסטוריות: אנו חוגגים את ההתגלות במקום הזה במשך מאות שנים. אבותינו בירכו את האזור לרגל ההתגלות. הם התפללו לברכת המים, טיהור המקום והגנה מכל פיגוע. כעת זו האחריות שלנו להגן על הכנסייה והרכוש שלנו. יש לנו זכות היסטורית על המקום. אנחנו יודעים שג'מאל אומר שאין לנו מסמך משפטי, אבל אלפי אנשים שחוגגים את ההתגלות מדי שנה במקום הזה הם העדים המשפטיים שלנו. הארץ הזאת היא הארץ שלנו! לא נאפשר שום בנייה במקום הזה. האינטרס שלנו הוא לשמור על זכותנו ההיסטורית.

הטיה דתית ואתנית: אנחנו יודעים שג'מאל עוזר למוסלמים, אבל לא לנו הנוצרים. אנחנו בהחלט יודעים שג'מאל ראה בכנסייה האורתודוקסית האתיופית כנסייה המשרתת בעיקר את הקבוצה האתנית האמהרה. הוא אורומו שעובד עבור האורומוס והוא מאמין שלכנסייה אין מה להציע לו. רוב האורומוסים באזור זה אינם נוצרים אורתודוקסים; הם פרוטסטנטים או מוסלמים והוא מאמין שהוא יכול בקלות לגייס אחרים נגדנו. אנו הנוצרים האורתודוקסים הם המיעוט בעיר זו ומספרנו הולך ופוחת מדי שנה עקב הגירה כפויה לאזורים אחרים של המדינה. אנחנו יודעים שהם מאלצים אותנו לעזוב את המקום בשם הפיתוח. לא נעזוב; נעדיף למות כאן. אנחנו יכולים להיחשב כמיעוט במספר, אבל אנחנו רוב עם ברכת אלוהינו. האינטרס העיקרי שלנו הוא לקבל יחס שווה ולהילחם נגד הטיה דתית ואתנית. אנו מבקשים מג'מאל להשאיר את הנכס שלנו עבורנו. אנחנו יודעים שהוא עזר למוסלמים לבנות את המסגד שלהם. הוא נתן להם אדמה כדי לבנות את המסגד שלהם, אבל כאן הוא מנסה לקחת את האדמה שלנו. הוא מעולם לא התייעץ איתנו לגבי התוכנית. אנו רואים בכך שנאה חמורה כלפי דתנו וקיומנו. לעולם לא נוותר; תקוותנו היא באלוהים.

פרויקט גישור: תיאור מקרה של גישור שפותח על ידי עבדורחמן עומר, 2019

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף