פתרון סכסוכים מבוסס אמונה: חקר הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם

תקציר:

המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי (ICERM) מאמין שקונפליקטים המעורבים בדת יוצרים סביבות יוצאות דופן שבהן נוצרים גם מחסומים (אילוצים) ייחודיים וגם אסטרטגיות פתרון (הזדמנויות). ללא קשר לשאלה אם הדת קיימת כמקור לסכסוך, לאתוס תרבותי מושרש, ערכים משותפים ואמונות דתיות הדדיות יש את היכולת להשפיע באופן מהותי הן על התהליך והן על התוצאה של פתרון סכסוכים. בהסתמך על מקרי מקרה, ממצאי מחקר ולקחים מעשיים שנלמדו, גיליון כתב עת זה חוקר ומקדם את הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם - יהדות, נצרות ואיסלאם. המאמרים שפורסמו בכתב העת הזה מעוררים דיונים אקדמיים ואזרחיים על התפקידים החיוביים והפרו-חברתיים שמילאו מנהיגים ושחקנים דתיים בעלי מסורות וערכים אברהמיים משותפים בעבר וממשיכים לשחק בחיזוק הלכידות החברתית, יישוב סכסוכים בדרכי שלום, דיאלוג בין-דתי ו הבנה, ותהליך הגישור. המאמרים מדגישים כיצד ניתן לנצל את הערכים המשותפים ביהדות, בנצרות ובאסלאם כדי לטפח תרבות של שלום, לשפר את תהליכי הגישור והדיאלוג והתוצאות, ולחנך את המתווכים בסכסוכים דתיים ואתנו-פוליטיים, כמו גם קובעי מדיניות ומדינות אחרות. ושחקנים לא ממלכתיים הפועלים להפחתת האלימות ולפתרון סכסוכים.

קרא או הורד את המאמר המלא:

בנגורה, עבדול קארים; Ugorji, Basil, Eds. (2016). פתרון סכסוכים מבוסס אמונה: חקר הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם

כתב עת של חיים ביחד, 2-3 (1), עמ '1-225, 2016ISSN: 2373-6615 (הדפסה); 2373-6631 (מקוון).

@Article{Schiffman2016
כותרת = {פתרון סכסוכים מבוסס אמונה: חקר הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם}
מחבר = {לורנס ה. שיפמן ועבדול קארים בנגורה והווארד וו. הולמן וסוזן ל. פודז'יבה וסימון באבס מאלה ואלמה רחמן ושרון ג'קסון ואמנדה סמית' ביירון וג'ורג' א. ג'יני וקלי ג'יימס קלארק ובזיל אוגורג'י ובדרו חסן סגוג'ה והחבר ג'ורג'-ג'יני ועדנה קנג'י ומרגרט באי-טצ'יה }
עורך = {עבדול קארים בנגורה}
כתובת אתר = {https://icermediation.org/faith-based-conflict-resolution/}
ISSN = {2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון)}
שנה = {2016}
תאריך = {2016-12-18}
שם הספר = {פתרון סכסוכים מבוסס אמונה: חקירת הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם}
כותרת הנושא = {פתרון סכסוכים מבוסס אמונה: חקירת הערכים המשותפים במסורות הדתיות של אברהם}
יומן = {Journal of Living Together}
נפח = {2-3}
מספר = {1}
דפים = {1-225}
מוציא לאור = {המרכז הבינלאומי לגישור אתנו-דתי}
כתובת = {Mount Vernon, New York}
מהדורה = {2016}
מוסד = {המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי}.

שיתוף

מאמרים נוספים

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף