שנה טובה! אפליקציית ICERMediation תושק בינואר 2023

שנה טובה מ- ICERMediation

אנו אסירי תודה על שעבדנו איתך בשנת 2022. שנת 2022 הייתה מלאה בפעילויות ב- ICERMediation. 

  • אירחנו למעלה מ-6 הרצאות במהלך פגישות החברות החודשיות שלנו. ההרצאות עסקו בנושאים מתעוררים בסכסוכים אתניים, גזעיים ודתיים ופתרון סכסוכים באזורים שונים בעולם
  • הכשרנו והסמכנו 18 מגשרים אתנו-דתיים חדשים
  • אירחנו את הכנס הבינלאומי השביעי השנתי ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום במכללת Manhattanville ב-Purchase, ניו יורק
  • היינו מעורבים באופן פעיל בפגישות האומות המאוחדות באמצעות מעמדנו הייעוצי המיוחד עם המועצה הכלכלית והחברתית של האו"ם (ECOSOC)
  • פרסמנו מאמרים חשובים בביקורת עמיתים ב-Journal of Living Together, כרך 7, גיליון 1, סכסוך אתני-דתי ושינוי כלכלי
  • עיצבנו והשקנו אתר מדיה חברתית באוגוסט 2022 עם המיתוג החדש, ICERMediation
  • יצרנו שני פרויקטים חדשים - ממלכות ילידים וירטואליות ו תנועת חיים ביחד - ייושם ברבעון הראשון של 2023
  • פיתחנו אפליקציה לנייד - אפליקציית ICERMediation - שתפורסם ב-App Store וב-Play Store בינואר 2023 כדי שמשתמשים כמוך יוכלו להוריד את האפליקציה. האפליקציה ICERMediation תשמש ליישום ממלכות ילידים וירטואליות ו תנועת חיים ביחד במדינות שונות ברחבי העולם. מנהיגים ילידים יוכלו ליצור את ממלכות הילידים הווירטואליות שלהם באפליקציה. בוני שלום מקובלים ואנשי מקצוע ליישוב סכסוכים יוכלו ליצור פרק תנועה לחיות ביחד עבור הערים או האוניברסיטאות שלהם באפליקציית ICERMediation. 
סמל מיתוג מחדש של אפליקציית ICERMediation בקנה מידה
מסך השקת מיתוג מחדש של אפליקציית ICERMediation בקנה מידה
מסך התחברות למיתוג מחדש לאפליקציית ICERMediation בקנה מידה

אנו מצפים מאוד לעבוד איתך כדי לבנות קהילות מכילות בעיירות, ערים ובתי ספר ברחבי העולם.

אל תשכח לשלוח הצעה או להירשם ל ועידה בינלאומית 8 השנתית ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום מתוכנן ל-26 בספטמבר - 28 בספטמבר 2023 בעיר ניו יורק. 

בשלום ובברכה,
בזיל אוגורג'י, Ph.D.
נשיא ומנכ"ל
המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי (ICERMediation)
דף אינטרנט: https://icermediation.org/community/bugorji/

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף