פוליטיקת זהות עכשווית בנפאל: מרד מדש ועלייתם כאחד השחקנים המרכזיים בפוליטיקה הלאומית

תקציר:

בשני העשורים האחרונים חוותה נפאל כמה התקוממויות פוליטיות אלימות. מדש (הידוע גם כאזור "טראי" בנפאל) השיק תנועה פוליטית אלימה בשם מרד מדש בשנת 2007. השתיקה של חוקת הביניים של 2007 על פדרליות, ייצוג ושיטת בחירות לא שוויונית גרמה למדש לא מרוצה. מדש דרש אוטונומיה אזורית מלאה, זכויות הגדרה עצמית ומחוז מדש אחד. המרד נחשב לקול המייצג של כל אזור מדש/תראי בשל השתתפותם הפעילה של מיליוני מדשי (תושבי מדש). כתוצאה מכך, מפלגות פוליטיות שנרשמו ממדש במהלך הבחירות לאסיפה המכוננת של 2008 זכו ברוב המושבים. המפלגות הפוליטיות של מדש הפכו למפלגות הפוליטיות הרביעית והחמישית בגודלן באסיפה המכוננת הראשונה של נפאל. הם שינו את הנוף הפוליטי של המדינה. בשל הרוב שלהם, המפלגות הפוליטיות המרכזיות נאלצו לבחור במועמדים של מדשי בבחירות לנשיאות. מה שקרה אחר כך הפך להיסטוריה בפוליטיקה הנפאלית. בניתוח ההתפתחות ההיסטורית, החברתית-כלכלית והפוליטיקה העכשווית של נפאל, מאמר זה טוען כי מרד מדש היה תוצאה בלתי נמנעת של אפליה שורשית המבוססת על זהות, אתניות ודחיקה פוליטית ארוכה של עשרות שנים. יתרה מכך, המאמר מראה כיצד אפליה שורשית ודחיקה פוליטית מייצרות אלימות וניתן להשתמש בהן למניע פוליטי.

קרא או הורד את המאמר המלא:

חדקה, קומאר (2017). פוליטיקת זהות עכשווית בנפאל: מרד מדש ועלייתם כאחד השחקנים המרכזיים בפוליטיקה הלאומית

Journal of Living Together, 4-5 (1), עמ' 193-203, 2017, ISSN: 2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון).

@Article{Khadka2017
כותרת = {פוליטיקת זהות עכשווית בנפאל: מרד מדש ועלייתם כאחד השחקנים המרכזיים בפוליטיקה הלאומית}
מחבר = {קומאר חדקה}
כתובת אתר = {https://icermediation.org/identity-politics-in-nepal-madhesh-uprising/}
ISSN = {2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון)}
שנה = {2017}
תאריך = {2017-12-18}
IssueTitle = {לחיות ביחד בשלום ובהרמוניה}
יומן = {Journal of Living Together}
נפח = {4-5}
מספר = {1}
דפים = {193-203}
מוציא לאור = {המרכז הבינלאומי לגישור אתנו-דתי}
כתובת = {Mount Vernon, New York}
מהדורה = {2017}.

שיתוף

מאמרים נוספים

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף