חיים ביחד בכבוד הדדי ובכבוד: מורשתו של נלסון מדיבה מנדלה

דבריו של בזיל אוגורג'י, מייסד ונשיא ICERM, על חייו של נלסון מדיבה מנדלה

שלום וחג שמח!

תקופת החגים הזו היא תקופה שבה משפחות, חברים ומכרים מתכנסים לחגוג. אנו, במרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי, רוצים להתכנס כדי להקשיב, לדבר, ללמוד, להבין ולשתף אחד את השני. אנו מודים לך על כל התרומות שתרמת ל-ICERM השנה.

לאחרונה מת אחד מגיבורי המאה ה-21, נלסון מדיבה מנדלה, וכל העולם התכנס כדי לחגוג את מורשתו. כסמל אמיתי לגישור בין-גזעי, בין-אתני ובין-דתי, דיאלוג ושלום, נלסון מדיבה מנדלה לימד אותנו שכדי לעצור מלחמה ואלימות; עלינו ללמוד לחיות יחד בכבוד הדדי. המסר של מדיבה הוא חלק מהותי מהמשימה של המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי.

אנחנו, כמו מדיבה, החלטנו לקדם תרבות של שלום בין, בין ובתוך קבוצות אתניות ודתיות באמצעות מחקר, חינוך והכשרה, התייעצות עם מומחים, דיאלוג וגישור ופרויקטים של תגובה מהירה. אנו מחויבים ליצור עולם חדש המאופיין בשלום, ללא קשר להבדלים תרבותיים, אתניים ודתיים. אנו מאמינים מאוד שהשימוש בגישור ודיאלוג במניעה ובפתרון סכסוכים אתניים ודתיים במדינות ברחבי העולם הוא המפתח ליצירת שלום בר קיימא.

כחלק מהמאמצים שלנו לגייס ולרתום את האנשים שגילו עניין במשימתנו, וכתרומה ייחודית לעולם של שלום, יזמנו את תנועת חיים ביחד. לכן אני מזמין אתכם להצטרף לתנועה.

על תנועת החיים ביחד:

תנועת החיים ביחד היא תנועה אזרחית חדשה המורכבת מיחידים מונעי שלום המכירים באותה אנושות בכל העמים, ונלהבים לגשר על הפער בין גזעים, עדות, דתות, דעות פוליטיות, מגדרים, דורות ולאומים שונים, כדי להגביר את הכבוד, הסובלנות, הקבלה, ההבנה וההרמוניה בעולם.

אנחנו מתכנסים מדי חודש כדי להקשיב, לדבר איתם, ללמוד, להבין ולשתף אחד את השני. כל חבר מעשיר את הקבוצה בסיפור ייחודי ורקע תרבותי. לכל אחד ניתנת הזדמנות שווה לדבר על הרקע והרגשות התרבותיים שלו, או על נושאי עניין כלשהם, לרבות אך לא רק נושאי ביטחון, פוליטיקה, מדיניות, מלחמה, סכסוכים, פתרון סכסוכים, כבוד האדם, סליחה, יחסי חוץ, שלום עולמי, כלכלה, חינוך, תעסוקה, משפחה, בריאות, הגירה, מדע וטכנולוגיה.

אנו מתרגלים הקשבה אמפתית, ולא שופטים או מבקרים אף אחד. המטרה שלנו היא באמת להבין את האחר לפני שמבקשים להיות מובנים; ולהתמקד במה שהאדם השני אומר במקום במה שאנחנו הולכים להגיד אחר כך.

אנו חוגגים את השונות שלנו בצורה סמלית עם האמנויות המסורתיות, השירים, האוכל והמשקאות שהחברים שלנו מביאים למפגש החיים המשותפים.

תוך זמן קצר אנו מצפים לחוות את אפקט הכפל של תנועה זו. בעזרתכם, אנו מקווים שהקמת קבוצות התנועה לחיות ביחד תגדל ותתפשט על פני ערים, מדינות ואומות.

נא להירשם היום באתר שלנו. אנו גם ממליצים לך להיות א בונה הגשרים והתחל קבוצת תנועה לחיות ביחד בבית הספר, הקהילה, העיר, המדינה או המחוז שלך. אנו נספק לך את כל המשאבים וההכשרה שתצטרך כדי להקים את הקבוצה שלך, ונעזור לך להתחיל בה. הזמינו גם את החברים והקולגות שלכם להצטרף ולהפיץ את הבשורה. תנועת חיים ביחד הגיוון שלנו הוא הכוח והגאווה שלנו!

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף