חיים ביחד בשלום ובהרמוניה

תקציר:

בכרך זה של Journal of Living Together, שנבדק על ידי עמיתים, אנו מספקים אוסף של מאמרים המשקפים היבטים שונים של לימודי שלום. התרומות מכל הדיסציפלינות ומבוססות על מסורות פילוסופיות רלוונטיות וגישות תיאורטיות ומתודולוגיות מציגות באופן שיטתי נושאים העוסקים בסקטוריות סמלית, קונפליקטים אתנו-דתיים ובר-דוריים, אלימות בין-קהילתית, מודעות מטפורית, כוח נפש, מימוש משאלות, מגדר ופיתוח בר-קיימא, גישור, תרבות ויישוב סכסוכים, פוליטיקת זהויות, טרור ודיאלוג פנים-אמוני, אכיפת חוק ופונדמנטליזם דתי. חשוב גם שהמשגה חיובית או רחבה יותר של שלום מאומצת; בעולם של שלום חיובי, לא רק שמלחמה נעדרת, אלא גם קידום זכויות אדם.

קרא או הורד את המאמר המלא:

עורכים: בנגורה, עבדול קארים; אוגורג'י, בזיליקום

כתב עת של חיים ביחד, 4-5 (1), עמ' 1-240, 2018, ISSN: 2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון).

@Article{Bangura2018
כותרת = {לחיות ביחד בשלום ובהרמוניה}
עורך = {עבדול קארים בנגורה ובזיל אוגורג'י}
כתובת אתר = {https://icermediation.org/living-together-in-peace-and-harmony/}
ISSN = {2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון)}
שנה = {2018}
תאריך = {2018-12-18}
IssueTitle = {לחיות ביחד בשלום ובהרמוניה}
יומן = {Journal of Living Together}
נפח = {4-5}
מספר = {1}
דפים = {1-240}
מוציא לאור = {המרכז הבינלאומי לגישור אתנו-דתי}
כתובת = {Mount Vernon, New York}
מהדורה = {2018}.

שיתוף

מאמרים נוספים

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף