יעילות הטיפול המבוסס על דוקטרינת מימוש משאלות והשוואתה עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בזוגות עם בעיות זוגיות עקב הבדלי אמונות וקונפליקטים דתיים

תקציר:

אין ספק שהבסיס לחברה בריאה הוא משפחות בריאות ופתרון בעיות זוגיות מסייע בפיתוח השלום בחברה בצורה מדהימה. כיום, בעיות רבות של אותם זוגות המבקשים עזרה ממטפלים נובעות מהבדלי אמונות וקונפליקטים קוגניטיביים דתיים. מצד שני, נושאים דתיים ויישומם במשפחות מתקבלים בברכה על ידי מטפלים. עם זאת, יש צורך בתיאוריה שתוכל ללמד את המטפלים לפרש ולהגיב להבדלים דתיים של בני הזוג. מטרת המחקר הנוכחי היא להשתמש בפרוטוקול טיפול המבוסס על ראיית מימוש משאלות אולטרה-דתיות ולהשוות את תוצאותיו עם השקפה קוגניטיבית-התנהגותית. יעילות המבט מאושרת במחקרים איכותניים גישתיים. בניסוי קליני בטהרן, 30 זוגות שאישרו באמצעות ראיונות קליניים שיש להם בעיות עקב אמונות נבחרו על ידי דגימת נוחות וסווגו באופן אקראי לשלוש קבוצות שוות. הקבוצה הראשונה קיבלה 8 מפגשים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי קלאסי, הקבוצה השנייה קיבלה 8 מפגשים של טיפול על בסיס מימוש משאלות והקבוצה השלישית לא קיבלה כל התערבות. מלאי של שאלון שביעות רצון מנישואין עשיר ושאלון בריאות כללי הושלם בתחילת ההתערבות ובסוף כל הקבוצות נמדדו שוב במחקר המעקב חודש לאחר מכן. ציוני המבחן נותחו באמצעות ANCOVA. הממצאים מראים שההבדלים בין הציונים של שלוש קבוצות היו מובהקים (P<0.01). בדיקת פוסט-הוק הראתה שלמרות ששתי הקבוצות שטופלו (טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים וטיפולי מימוש משאלות) הראו שיפור משמעותי בהשוואה לקבוצת הביקורת (P<0.01), הבדלים משמעותיים לא נצפו בין שתי הקבוצות עם טיפולים שונים (p>0.05). עם זאת, במעקב של חודש אחד, לדוקטרינת מימוש המשאלה היו תוצאות יציבות יותר מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קלאסי באופן משמעותי. תוצאות המחקר הראו שלטיפול המבוסס על מימוש משאלות יש לא רק אפקט דומה לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הקלאסי, אלא שהוא גם יציב יותר בטווח הארוך וזוגות שטופלו בטכניקה זו דיווחו על יותר שביעות רצון מנישואים לאחר חודש.

קרא או הורד את המאמר המלא:

בורוג'רדי, חוסיין קזמיני; פיאנדאן, חוסיין; זאדה, מרים מואזן; סוהראב, רמין; מואזנזדה, לאלה (2018). יעילות הטיפול המבוסס על דוקטרינת מימוש משאלות והשוואתה עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בזוגות עם בעיות זוגיות עקב הבדלי אמונות וקונפליקטים דתיים

Journal of Living Together, 4-5 (1), עמ' 101-108, 2018, ISSN: 2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון).

@Article{Boroujerdi2018b
Title = {יעילות הטיפול המבוסס על דוקטרינת מימוש משאלות והשוואתה עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בזוגות עם בעיות זוגיות עקב הבדלי אמונות וקונפליקטים דתיים}
מחבר = {Hossein Kazemeiini Boroujerdi and Hossein Payandan and Maryam Moazen Zadeh and Ramin Sohrab and Laleh Moazenzadeh}
כתובת אתר = {https://icermediation.org/marital-problems-due-to-differences-of-beliefs/}
ISSN = {2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון)}
שנה = {2018}
תאריך = {2018-12-18}
IssueTitle = {לחיות ביחד בשלום ובהרמוניה}
יומן = {Journal of Living Together}
נפח = {4-5}
מספר = {1}
דפים = {101-108}
מוציא לאור = {המרכז הבינלאומי לגישור אתנו-דתי}
כתובת = {Mount Vernon, New York}
מהדורה = {2018}.

שיתוף

מאמרים נוספים

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

חקירת מרכיבי האמפתיה האינטראקציונית של זוגות ביחסים בין אישיים באמצעות שיטת ניתוח נושאי

מחקר זה ביקש לזהות את הנושאים והמרכיבים של אמפתיה אינטראקציונית ביחסים הבין אישיים של זוגות איראנים. אמפתיה בין זוגות היא משמעותית במובן שלחוסר שלה יכולות להיות השלכות שליליות רבות ברמות המיקרו (מערכות היחסים הזוגיות), המוסדיות (המשפחה) והמאקרו (החברה). מחקר זה נערך תוך שימוש בגישה איכותית ובשיטת ניתוח נושאית. משתתפי המחקר היו 15 חברי סגל של המחלקה לתקשורת וייעוץ שעובדים במדינה ובאוניברסיטת אזד, כמו גם מומחי תקשורת ויועצי משפחה עם יותר מעשר שנות ניסיון בעבודה, שנבחרו על ידי דגימה תכליתית. ניתוח הנתונים בוצע תוך שימוש בגישת הרשת הנושאית של אטרייד-סטירלינג. ניתוח הנתונים נעשה על בסיס קידוד נושאי תלת שלבי. הממצאים הראו כי לאמפתיה אינטראקציונית, כנושא גלובלי, יש חמישה נושאים מארגנים: תוך-פעולה אמפתית, אינטראקציה אמפתית, הזדהות מכוונת, מסגור תקשורתי וקבלה מודעת. נושאים אלו, באינטראקציה מנוסחת זה עם זה, יוצרים את הרשת התמטית של אמפתיה אינטראקטיבית של זוגות ביחסים הבין-אישיים שלהם. בסך הכל, תוצאות המחקר הוכיחו שאמפתיה אינטראקטיבית יכולה לחזק את היחסים הבין אישיים של זוגות.

שיתוף