פתיחה במודעות: בדיקה כיצד מיינדפולנס ומדיטציה יכולים לשפר את חווית הגישור

תקציר:

בהתחשב במסורת של יותר מ-2,500 שנה של הבודהיזם, המבוססת על תורתו של בודהה על סבל ומיגורו ועל תקופה בלתי פוסקת של יישומים מעשיים רחבי טווח, המסגרת הבודהיסטית ממשיכה להציע תובנות מעמיקות על פעולת המוח האנושי. ולב בכל הקשור להופעתו ולשינוי של קונפליקט. מאמר זה, המשובץ בניסיון המעשי והידע התיאורטי של המחברים כמתווכים, מאמנים ותלמידי מדיטציה, יחקור את תרומתו של הבודהיזם לטרנספורמציה של קונפליקט, במיוחד במסגרות גישור, על ידי בחינת האופן שבו הבנות בודהיסטיות של המוח המותנה האנושי ויכולת הטרנספורמציה שלו. באמצעות מודעות מדיטטיבית יכולה להשלים גישות מערביות מסורתיות לגישור ולקונפליקט. טבועה בגישה זו התזה כי טרנספורמציה של קונפליקט צריכה להתרכז לא רק בשינוי מערכות ומבנים, אלא גם בהדגשה והעצמה של הפרט להבין את תהליכי הנפש האנושית העלולים להוביל לבניית חלוקות המובילות לקונפליקט הרסני. כיצד מבנים אלה עשויים להתפוגג, באופן אישי ובין אישי, כדי להניב אירועים משנים (Spears, 1997). מאמר זה, אם כן, בוחן את הקשר הבודהיסטי בין קונפליקטים הרסניים לבין בניית חלוקות של המוח האנושי היוצרות בידוד פסיכולוגי, חוסר ביטחון וחוסר שביעות רצון, חלוקות המבטאות סבל. הוא גם בוחן כיצד ניתן להקל או לבטל את הסבל הזה באמצעות תרגול תשומת לב ומדיטציה המניבים מודעות לטבע האמיתי שלנו כיצורים הקשורים זה בזה ותלויים זה בזה. כאשר תפיסת העצמי כעומד בנפרד ומנגד (כפי שנחווה במהלך קונפליקט הרסני) מאבדת אחיזה, הקונפליקט נראה מזווית אחרת ומתאפשרת טרנספורמציה אמיתית במערכות יחסים ובדרכים שלנו להתמודד עם בעיות. בהתבסס על עקרונות בודהיסטים שנבחנו בזמן, במאמר זה נחקור: (1) מה רואה הבודהיזם כמקור לחוויה האנושית שלנו של חוסר שביעות רצון אישית ואי הסכמה הרסנית; (2) מה מציע הבודהיזם בהתמודדות עם הנטייה שלנו להפריד את עצמנו מהתנאים שלנו ומאחרים; וכן (3) כיצד התרגול של התקשרות והרחבת המודעות עשוי לעזור לנו ביחסים הבינאישיים שלנו לראות את אי ההסכמה ואת מקורה בצורה שונה.