• קונפליקט הוא בלתי נמנע בכל חברה שבה אנשים משוללים מהם זכויות אדם בסיסיות, לרבות זכויות הישרדות, ייצוג ממשלתי, חירויות תרבותיות ודתיות וכן שוויון; כולל ביטחון, כבוד והתאגדות. עימות עשוי להתרחש גם כאשר פעולתה של ממשלה נחשבת כמנוגדת לאינטרס האתני או הדתי של עם, וכאשר מדיניות הממשלה מוטה לטובת קבוצה מסוימת.

• לחוסר היכולת למצוא פתרונות לסכסוכים אתנו-דתיים יהיו השלכות פוליטיות, חברתיות, כלכליות, סביבתיות, ביטחוניות, התפתחותיות, בריאותיות ופסיכולוגיות.

• לסכסוכים אתנו-דתיים יש פוטנציאל גבוה להידרדר לאלימות שבטית, מעשי טבח, מלחמות אתניות ודתיות ורצח עם.

• מכיוון שלקונפליקטים אתניים ודתיים יש השלכות הרסניות, ובידיעה שממשלות מושפעות ומעוניינות מנסות לנהל אותם, יש חשיבות עליונה ללמוד ולהבין את אסטרטגיות המניעה, הניהול והפתרון שכבר ננקטו ואת מגבלותיהן.

• התגובות השונות של ממשלות לסכסוכים אתנו-דתיים היו זמניות, לא יעילות ולעיתים אינן מאורגנות.

• הסיבה העיקרית לכך שמתעלמים מתלונות אתניות-דתיות, ואמצעי מניעה מוקדמים, דחופים והולם לא ננקטים היא אולי לא בגלל היחס של רשלנות שמורגשת לעתים קרובות במדינות מסוימות, אלא בגלל אי ​​הידיעה על קיומן של תלונות אלה. בשלב מוקדם וברמה המקומית.

• יש חוסר מספק ומתפקד מערכות התרעה מוקדמת לעימותים (CEWS), או Conflict Early Warning and Response Mechanism (CEWARM), או Conflict Monitoring Networks (CMN) ברמות המקומיות מחד גיסא, ומחסור באנשי מקצוע של מערכות התרעה מוקדמות לעימותים שהוכשרו בקפידה עם כישורים ומיומנויות מיוחדות שיאפשרו להם להקשיב בתשומת לב. ולהיות ערניים לסימנים ולקולות של הזמן, מצד שני.

• ניתוח הולם של קונפליקטים אתנו-דתיים, תוך התמקדות בקבוצות האתניות, השבטיות והדתיות המעורבות בסכסוך, המקורות, הסיבות, ההשלכות, השחקנים המעורבים, צורות ומקומות התרחשותם של קונפליקטים אלו, חיוני מאוד על מנת להימנע ממתן מרשם. תרופות שגויות.

• קיים צורך דחוף בשינוי פרדיגמה בפיתוח מדיניות שמטרתה ניהול, פתרון ומניעה של סכסוכים עם סוגיות ומרכיבים אתנו-דתיים. ניתן להסביר את שינוי הפרדיגמה הזה משתי נקודות מבט: ראשית, ממדיניות תגמול לצדק משקם, ושנית, ממדיניות כפייה לגישור ודיאלוג. אנו מאמינים כי "הזהות האתנית והדתית המואשמת כעת בחלק ניכר מהתסיסה בעולם יכולה למעשה להינצל כנכסים יקרי ערך לתמיכה בייצוב ובדו-קיום בשלום. מי שאחראי לשפיכות דמים שכזו והסובלים מידיהם, לרבות כל חברי החברה, זקוקים למרחב בטוח שבו אפשר לשמוע אחד את סיפוריו של זה וללמוד, בהדרכה, לראות זה את זה כבני אדם שוב".

• בהתחשב במגוון התרבותי וההשתייכות הדתית במדינות מסוימות, גישור ודיאלוג יכולים להיות אמצעי ייחודי לגיבוש שלום, הבנה הדדית, הכרה הדדית, פיתוח ואחדות.

• השימוש בגישור ובדיאלוג לפתרון סכסוכים אתנו-דתיים יש פוטנציאל ליצור שלום בר קיימא.

• הכשרת גישור אתני-דתי יעזור למשתתפים לרכוש ולפתח מיומנויות בפעילויות יישוב ומעקב אחר סכסוכים, אזהרה מוקדמת ויוזמות למניעת משברים: זיהוי קונפליקטים אתנו-דתיים פוטנציאליים וקרבים, ניתוח סכסוכים ונתונים, הערכת סיכונים או הסברה, דיווח, זיהוי של פרויקטי תגובה מהירה (RRPs) ומנגנוני תגובה לפעולה דחופה ומידית שיסייעו למנוע את הסכסוך או להפחית את הסיכון להסלמה.

• התפיסה, הפיתוח והיצירה של תוכנית חינוך לשלום ומנגנונים למניעת ופתרון סכסוכים אתנו-דתיים באמצעות תיווך ודיאלוג יסייעו בחיזוק דו-קיום בשלום בין, בין ובתוך קבוצות תרבותיות, אתניות, גזעיות ודתיות.

• גישור הוא תהליך לא מפלגתי של גילוי ופתרון הגורמים הבסיסיים לסכסוכים, וחינוך אפיקים חדשים המבטיחים שיתוף פעולה שליו וחיים משותפים. בגישור, המגשרת, ניטרלית וחסרת פניות בגישתה, מסייעת לצדדים המסוכסכים להגיע באופן רציונלי לפתרון סכסוכים ביניהם.

• לרוב הסכסוכים במדינות ברחבי העולם יש מוצא אתני, גזעי או דתי. לאלה שנחשבים פוליטיים יש לעתים קרובות זרמים אתניים, גזעיים או דתיים. הניסיון הוכיח שצדדים לסכסוכים אלה מגלים בדרך כלל רמה מסוימת של חוסר אמון בכל התערבות שרגישה להיות מושפעת מאחד מהצדדים. אם כן, גישור מקצועי, הודות לעקרונות הניטרליות, חוסר פניות ועצמאותו, הופך לשיטה מהימנה שיכולה לזכות באמון הצדדים המסוכסכים, ומוביל אותם בהדרגה לבניית מודיעין משותף המנחה את התהליך ואת שיתופי הפעולה בין הצדדים. .

• כאשר הצדדים לסכסוך הם המחברים והמבנים המרכזיים של הפתרונות שלהם, הם יכבדו את תוצאות הדיונים שלהם. אין הדבר כך כאשר נכפים פתרונות על מי מהצדדים או כאשר הם נאלצים לקבלם.

• פתרון קונפליקטים באמצעות גישור ודיאלוג אינו זר לחברה. שיטות אלו ליישוב סכסוכים שימשו מאז ומתמיד בחברות עתיקות. לכן, המשימה שלנו כמתווכים אתנו-דתיים ומנחי דיאלוג תהיה מורכבת מלהצית מחדש ולהחיות את מה שהיה קיים מאז ומתמיד.

• אותן מדינות שבהן מתרחשים סכסוכים אתנו-דתיים מהוות חלק בלתי נפרד מהעולם, וכל מה שמשפיע עליהן משפיע בדרך זו או אחרת גם על שאר העולם. כמו כן, חוויית השלום שלהם מוסיפה במידה לא קטנה ליציבות השלום העולמי ולהיפך.

• זה יהיה כמעט בלתי אפשרי לשפר את הצמיחה הכלכלית מבלי ליצור קודם כל סביבה שלווה ולא אלימה. במשתמע, השקעות יוצרות עושר בסביבה אלימה הן בזבוז פשוט.

מערך האמונות לעיל בקרב רבים אחרים ממשיך לעורר בנו השראה לבחור בגישור ובדיאלוג אתנו-דתי כמנגנונים מתאימים לפתרון סכסוכים לקידום דו-קיום בשלום ושלום בר-קיימא במדינות ברחבי העולם.