חיים ביחד בשלום ובהרמוניה: נאום פתיחת הכנס

בוקר טוב. אני מתכבד ונרגש לעמוד מולכם הבוקר בטקס הפתיחה של הכנס הבינלאומי הרביעי ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום, המתקיים מהיום, 4 באוקטובר עד 31 בנובמבר 2 כאן בניו יורק. לבי מתמלא שמחה, ורוחי שמחה שראיתי אנשים רבים - נציגים ממדינות רבות ברחבי העולם, כולל פרופסורים באוניברסיטאות ומכללות, חוקרים וחוקרים מתחומי לימוד רב-תחומיים, כמו גם מתרגלים, קובעי מדיניות, סטודנטים, אזרחים. נציגי ארגוני החברה, מנהיגי דת ואמונה, מנהיגים עסקיים, מנהיגים ילידים וקהילתיים, אנשים מהאו"ם ורשויות אכיפת החוק. חלקכם משתתפים בוועידה הבינלאומית ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום בפעם הראשונה, וכנראה שזו הפעם הראשונה שאתם מגיעים לניו יורק. אנו אומרים ברוכים הבאים לכנס ICERM, ולעיר ניו יורק - כור ההיתוך של העולם. חלקכם היו כאן בשנה שעברה, ויש כמה אנשים בינינו שבאים מדי שנה מאז ועידת הפתיחה ב-2017. המסירות, התשוקה והתמיכה שלכם הם הכוח המניע והסיבה הבסיסית לכך שהמשכנו להילחם למען מימוש המשימה שלנו, משימה שמניעה אותנו לפתח שיטות חלופיות למניעה ופתרון סכסוכים בין-אתניים ובין-דתיים במדינות ברחבי העולם. אנו מאמינים מאוד שהשימוש בגישור ודיאלוג במניעה ובפתרון סכסוכים אתניים ודתיים במדינות ברחבי העולם הוא המפתח ליצירת שלום בר קיימא.

ב-ICERM, אנו מאמינים שביטחון לאומי ובטיחות האזרחים הם דברים טובים שכל מדינה כמהה אליו. עם זאת, כוח צבאי והתערבות צבאית בלבד או מה שג'ון פול לדרך, חוקר בעל שם בתחומנו, מכנה "דיפלומטיה סטטיסטית", אינם מספיקים כדי לפתור סכסוכים אתנו-דתיים. ראינו פעם אחר פעם את הכישלון והמחיר של התערבות צבאית ומלחמות במדינות רב-אתניות ורב-דתיות. כאשר הדינמיקה והמניעים של הסכסוכים עוברים מבינלאומי לאומי, הגיע הזמן שנפתח מודל אחר לפתרון סכסוכים המסוגל לא רק לפתור סכסוכים אתנו-דתיים, אלא בעיקר, מודל ליישוב סכסוכים שמסוגל לספק לנו כלים להבין ולטפל בשורשי הסכסוכים הללו, כך שאנשים בעלי זהויות אתניות, גזעיות ודתיות שונות יוכלו לחיות יחד בשלום ובהרמוניה.

זה מה שה -4th הוועידה הבינלאומית ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום מבקשת להשיג. על ידי מתן במה והזדמנות לדיון רב-תחומי, מלומד ומשמעותי על איך לחיות יחד בשלום ובהרמוניה, במיוחד בחברות ומדינות מפוצלות מבחינה אתנית, גזעית או דתית, הכנס השנה מקווה לעורר חקירה ומחקרים להסתמך על ידע, מומחיות, שיטות וממצאים ממגוון דיסציפלינות כדי לטפל במגוון רחב של בעיות המעכבות את יכולתם של בני אדם לחיות יחד בשלום והרמוניה בחברות ומדינות שונות, ובזמנים שונים ובמצבים שונים או דומים. בהסתכלות על איכות המאמרים שיוצגו בכנס זה והדיונים והחילופים שיבואו בעקבותיו, אנו אופטימיים שהמטרה של כנס זה תושג. כתרומה ייחודית לתחום שלנו של יישוב סכסוכים אתנו-דתי ובניית שלום, אנו מקווים לפרסם את תוצאות הכנס הזה בכתב העת החדש שלנו, Journal of Living Together, לאחר שהמאמרים עברו ביקורת עמיתים על ידי מומחים נבחרים בתחומנו. .

תכננו עבורכם תוכנית מעניינת, החל מנאומים מרכזיים, תובנות מהמומחים, ועד דיוני פאנל, ואירוע התפילה לשלום - תפילה רב-דתית, רב-אתנית ורב-לאומית לשלום עולמי. אנו מקווים שתיהנו מהשהייה שלכם בניו יורק, ושיהיו לכם סיפורים טובים להפיץ על המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי והכנס שלו ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום.

באותו אופן שבו זרע אינו יכול לנבוט, לגדול ולהניב פירות טובים ללא אדנית, מים, זבל ואור שמש, המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי לא היה מארגן ומארח את הכנס הזה ללא התרומות המלומדות והנדיבות של כמה אנשים שהאמינו בי ובארגון הזה. בנוסף לאשתי, דיומאריס גונזלס, שהקריבה ותרמה רבות לארגון הזה, יש כאן מישהו שעמד לצידי כבר מההתחלה - משלב ההתעברות דרך התקופה הקשה ולאחר מכן ועד למבחן של רעיונות ושלב הפיילוט. כמו שסלין דיון תגיד:

האדם הזה היה הכוח שלי כשהייתי חלש, הקול שלי כשלא יכולתי לדבר, העיניים שלי כשלא יכולתי לראות, והיא ראתה את הטוב ביותר שיש בי, היא נתנה לי אמונה כי היא האמינה במרכז הבינלאומי למען גישור אתני-דתי ממש מתחילת הקמתו בשנת 2012. אדם זה הוא ד"ר דיאנה ווג'ינו.

גבירותיי ורבותיי, אנא הצטרפו אליי לקבל את פני ד"ר דיאנה ווגנה, היו"ר המייסד של המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי.

נאום פתיחה של Basil Ugorji, נשיא ומנכ"ל ICERM, בכנס הבינלאומי השנתי לשנת 2017 ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום שהתקיים בעיר ניו יורק, ארצות הברית, 31 באוקטובר עד 2 בנובמבר 2017.

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף