סכסוך הרמדאן באזור נוצרי של וינה
מה קרה? רקע היסטורי לסכסוך
סכסוך הרמדאן הוא סכסוך בין קבוצות והתרחש בשכונת מגורים רגועה בבירת אוסטריה, וינה. מדובר בסכסוך בין התושבים (שהם - כמו רוב האוסטרים - נוצרים) של בניין דירות וארגון תרבות של מוסלמים בוסנים ("Bosniakischer Kulturverein") ששכרו חדר בקומת הקרקע של שכונת המגורים המכונה כדי להתאמן הטקסים הדתיים שלהם.
לפני כניסת ארגון התרבות האסלאמית, כבש את המקום יזם. שינוי דיירים זה ב-2014 גרם לכמה שינויים חמורים בדו-קיום הבין-תרבותי, במיוחד בחודש הרמדאן.
בשל הטקסים המחמירים שלהם במהלך אותו חודש שבו מוסלמים מתכנסים לאחר השקיעה כדי לחגוג את סיום הצום עם תפילות, שירים וארוחות שיכולות להימשך עד חצות, הגברת הרעש בלילה הייתה בעייתית במידה ניכרת. המוסלמים פטפטו בחוץ ועישנו הרבה (שכן אלה הותרו כמובן ברגע שהסהר עלה בשמיים). זה הרגיז מאוד את תושבי הסביבה שרצו לקבל לילה רגוע ושלא מעשנים. בסוף הרמדאן שהיה גולת הכותרת של תקופה זו, חגגו המוסלמים ביתר רעש מול הבית, והשכנים החלו לבסוף להתלונן.
חלק מהתושבים התכנסו, התעמתו ואמרו למוסלמים שהתנהגותם בלילה אינה נסבלת מאחר שאחרים רצו לישון. המוסלמים הרגישו נעלבים והחלו לדון על זכותם לבטא את הטקסים הקדושים שלהם ואת שמחתם בתום תקופה חשובה זו בדת האסלאמית.
הסיפורים אחד של השני - איך כל אדם מבין את המצב ומדוע
סיפורו של המוסלמי - הם הבעיה.
עמדה: אנחנו מוסלמים טובים. אנחנו רוצים לכבד את דתנו ולשרת את אללה כפי שהוא אמר לנו לעשות. אחרים צריכים לכבד את זכויותינו ואת מצפוננו ביחס לדת שלנו.
תחומי עניין:
ביטחון בטיחות: אנו מכבדים את המסורת שלנו ומרגישים בטוחים בטיפוח הטקסים שלנו כאשר אנו מראים לאללה שאנו אנשים טובים שמכבדים אותו ואת דבריו שהוא נתן לנו באמצעות הנביא שלנו מוחמד. אללה מגן על מי שמתמסר לו. בתרגול הטקסים שלנו שהם ישנים כמו הקוראן, אנו מפגינים את הכנות והנאמנות שלנו. זה גורם לנו להרגיש בטוחים, ראויים ומוגנים על ידי אללה.
צרכים פסיכולוגיים: במסורת שלנו, זכותנו לחגוג בקול רם בסוף הרמדאן. אנחנו אמורים לאכול ולשתות, ולהביע את שמחתנו. אם איננו יכולים לתרגל ולקיים את אמונותינו הדתיות כפי שנועדנו, איננו סוגדים לאללה כראוי.
שייכות / אנחנו / רוח הצוות: אנחנו רוצים להרגיש מקובלים במסורת שלנו כמוסלמים. אנחנו מוסלמים רגילים שמכבדים את דתנו ורוצים לשמור על הערכים עליהם גדלנו. ההתכנסות לחגוג כקהילה נותנת לנו תחושת מחוברות.
הערכה עצמית / כבוד: אנחנו צריכים שתכבדו את זכותנו לקיים את הדת שלנו. ואנחנו רוצים שתכבדו את חובתנו לחגוג את הרמדאן כמתואר בקוראן. כאשר עושים זאת אנו מרגישים שמחים ונוחים כאשר אנו משרתים וסוגדים לאללה באמצעות מעשינו ושמחתנו.
מימוש עצמי: תמיד היינו נאמנים לדת שלנו ואנחנו רוצים להמשיך לרצות את אללה שכן המטרה שלנו היא להיות מוסלמים אדוקים לאורך כל חיינו.
סיפורו של התושב (הנוצרי). - הם הבעיה בכך שהם לא מכבדים את הקודים והכללים של התרבות האוסטרית.
עמדה: אנחנו רוצים שיכבדו אותנו במדינה שלנו שבה יש נורמות וכללים תרבותיים וחברתיים המאפשרים דו קיום הרמוני.
תחומי עניין:
ביטחון בטיחות: בחרנו באזור זה למגורים מכיוון שהוא אזור רגוע ובטוח בוינה. באוסטריה יש חוק שקובע שאחרי השעה 10:00 אסור לנו להפריע או להציק לאף אחד באמצעות רעש. אם מישהו פועל בכוונה נגד החוק, המשטרה תוזמן לאכוף את החוק והסדר.
צרכים פסיכולוגיים: אנחנו צריכים לישון מספיק בלילה. ובשל הטמפרטורה החמה, אנחנו מעדיפים לפתוח את החלונות שלנו. אך בכך אנו שומעים את כל הרעש ושואפים את העשן הנודף מהתקהלות המוסלמים באזור מול דירותינו. חוץ מזה, אנחנו תושבים ללא עישון ומעריכים שיש אוויר בריא סביבנו. כל הריח שמגיע מההתקהלות המוסלמית מעצבן אותנו מאוד.
שייכות / ערכי משפחה: אנחנו רוצים להרגיש בנוח במדינה שלנו עם הערכים, ההרגלים והזכויות שלנו. ואנחנו רוצים שאחרים יכבדו את הזכויות האלה. ההפרעה משפיעה על הקהילה שלנו באופן כללי.
הערכה עצמית / כבוד: אנחנו חיים באזור שליו וכולם תורמים לאווירה הבלתי מעורערת הזו. אנחנו גם מרגישים אחריות לספק הרמוניה לחיים משותפים בשכונת מגורים זו. חובתנו לדאוג לסביבה בריאה ושלווה.
מימוש עצמי: אנחנו אוסטרים ואנו מכבדים את התרבות שלנו ואת הערכים הנוצריים שלנו. והיינו רוצים להמשיך לחיות בשלום ביחד. המסורות, ההרגלים והקודים שלנו חשובים לנו מכיוון שהם מאפשרים לנו לבטא את הזהות שלנו ולעזור לנו לצמוח כיחידים.
פרויקט גישור: תיאור מקרה של גישור שפותח על ידי אריקה שוה, 2017
