מחלוקות על המרחב הציבורי: בחינת קולות דתיים וחילוניים למען שלום וצדק

תקציר:

בעוד שקונפליקטים דתיים ואתניים מתרחשים בדרך כלל על נושאים כמו כפיפות, חוסר איזון כוחות, ליטיגציה על קרקע וכו', קונפליקטים מודרניים - בין אם הם פוליטיים או חברתיים - נוטים להיות מאבקים על הכרה, נגישות לטובת הכלל ונושאי זכויות אדם. על רקע זה, ניתן לדכא מאמצי פתרון סכסוכים ובניית שלום בחברות מסורתיות עם אנשים בעלי אינטרסים דתיים, תרבותיים, אתניים ולשוניים משותפים יותר מאשר במדינה שבה קיים חוסר הומוגניות דתית ואתנית. ממשלות מדינות פלורליסטיות ממלאות תפקיד מפתח בטיפול באי-שוויון כלכלי, פוליטי וחברתי. מדינות מודרניות, לפיכך, צריכות להמשיג מרחב ציבורי המסוגל להתמודד עם אתגרי הפלורליזם והגיוון בפתרון הסכסוכים ובמאמציהם לבניית שלום. השאלה הרלוונטית היא: בעולם פוסט-מודרני מתקדם, מה אמור להשפיע על קבלת ההחלטות של מנהיגים פוליטיים בנושאים ציבוריים המשפיעים על תרבויות פלורליסטיות? בתשובה לשאלה זו, מאמר זה בוחן באופן ביקורתי את תרומתם של פילוסופים יהודים-נוצרים וליברלים פוליטיים חילוניים לדיון על ההפרדה בין כנסייה ומדינה, ומדגיש את ההיבטים החשובים בטיעוניהם שיכולים לסייע ביצירת מרחב ציבורי הדרוש לטפח. שלום וצדק במדינות פלורליסטיות עכשוויות. אני טוען שלמרות שחברות עכשוויות מתאפיינות בפלורליזם, אידיאולוגיות שונות, אמונות מגוונות, ערכים ואמונות דתיות שונות, אזרחים ומנהיגים פוליטיים עשויים להפיק לקחים ממערך המיומנויות ואסטרטגיות ההתערבות המושרשות במחשבה הדתית החילונית והיהודית-נוצרית כאחד. הכוללים משא ומתן, אמפתיה, הכרה, קבלה וכבוד לאחר.