תיאוריה אולטרה-דתית של מימוש משאלות כפתרון מקיף לקידום השלום העולמי

תקציר:

אזור שהיה מקורן של דתות רבות בעבר הוא מרכז הרשע, המלחמה ושפיכות הדמים בהווה והפחיד את העולם על ידי קידום מחשבות קיצוניות. רוב האסטרטגיות של שלום ויציבות שהוכתבו על ידי מדינות אחרות למזרח התיכון נכשלו ולא הייתה להן תוצאה מלבד ירי הבתים במדינות אלו. גישות קיצוניות של פונדמנטליסטים וחסידי דת יצרו משברים מודרניים כמו התקפה על בני אדם חסרי ישע כטקסים אכזריים של הג'יהאד והטילו תעמולה ויצוא של אמונות לא רק באזור זה אלא גם בעולם כולו, מה שמרחיב את חוסר המוסריות והאנטי מצפון בעולם. מלבד הפרת זכויות אדם. אלימות הנובעת מטוטליטריות של דתות בירושה נטועה במחשבות אינדיבידואליות והיא סוגיית תוכן אינטלקטואלית. לפיכך, נקיטת פעולות מחקר תיאורטיות היא חיונית למלחמה בטרור ובאלימות. בעידן זה נוצרה דוקטרינה דינמית אוניברסלית בתקופת המלחמה והאלימות במזרח התיכון, הידועה כמימוש משאלות ומשלבת את כל המחשבות בצורה יעילה, והביאה לתוצאות מעוררות תקווה בקרב חסידיה על ידי הסתמכות על מחקרים גישושים ויכולה להיות יעילה. פתרון לפיתוח שלום. דוקטרינת מימוש המשאלה מתמקדת בדמיון על ידי קידום תורות מוסר וגילוי והסרה של קונפליקטים מוסריים, הסרת גבולות דתיים הנפוצים בעידן הנוכחי והצגת פתרונות מעשיים ארוכי טווח והסרת כל הטיות בדתות ובמחשבות. המטרה הסופית של דוקטרינה זו היא לקדם זכויות אדם, שלום עולמי, צדק חברתי וסולידריות עם כל האנשים האמיתיים והמשפטיים השלווים. במאמר זה מתוארים יסודות הדוקטרינה ופתרונות מעשיים.

קרא או הורד את המאמר המלא:

בורוג'רדי, חוסיין קזמיני; פיאנדאן, חוסיין; זאדה, מרים מואזן; זאדה, שירין מוזן (2018). תיאוריה אולטרה-דתית של מימוש משאלות כפתרון מקיף לקידום השלום העולמי

Journal of Living Together, 4-5 (1), עמ' 81-88, 2018, ISSN: 2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון).

@Article{Boroujerdi2018
כותרת = {תיאוריה אולטרה-דתית של מימוש משאלות כפתרון מקיף לקידום השלום העולמי}
מחבר = {Hossein Kazemeiini Boroujerdi and Hossein Payandan and Maryam Moazen Zadeh and Shirin Moazen Zadeh}
כתובת אתר = {https://icermediation.org/religious-theory-of-wish-actualization/}
ISSN = {2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון)}
שנה = {2018}
תאריך = {2018-12-18}
IssueTitle = {לחיות ביחד בשלום ובהרמוניה}
יומן = {Journal of Living Together}
נפח = {4-5}
מספר = {1}
דפים = { 81-88}
מוציא לאור = {המרכז הבינלאומי לגישור אתנו-דתי}
כתובת = {Mount Vernon, New York}
מהדורה = {2018}.

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף