רוץ לניגריה עם נקודות דיבור של ענף הזית

אנו העם הניגרי והחברים של ניגריה בכל רחבי העולם, מוטלת עלינו החובה לתרום לשלום, ביטחון ופיתוח בניגריה, במיוחד בתקופה קריטית זו בהיסטוריה של ניגריה.

בתום מלחמת ניגריה-ביאפרה ב-1970 - מלחמה שהותירה מיליוני אנשים מתים וגרמה לנזקים בלתי הפיכים - אמרו הורינו וסבינו מכל הצדדים פה אחד: "לעולם לא נשפוך שוב את דמם של החפים מפשע בגלל חוסר יכולתנו כדי לפתור את המחלוקות בינינו".

למרבה הצער, 50 שנה לאחר תום המלחמה, כמה ניגרים ממוצא ביאפאני שנולדו לאחר המלחמה החיו מחדש את אותה תסיסה למען הפרדה - אותה סוגיה שהובילה למלחמת האזרחים ב-1967.

בתגובה לתסיסה זו, קואליציה של קבוצות צפוניות נתנה הודעת פינוי המורה לכל האיגבים המתגוררים בכל המדינות הצפוניות של ניגריה לעזוב את הצפון ומבקשת שכל האוסה-פולני במדינות המזרח של ניגריה יחזרו לצפון.

בנוסף לסכסוכים הפוליטיים-חברתיים הללו, סוגיות הדלתא של ניז'ר ​​עדיין לא נפתרו.

על רקע זה, מנהיגים וקבוצות אינטרס ניגרים נאבקים כעת לענות על שתי שאלות חשובות:

האם פירוק ניגריה או עצמאותה של כל לאום אתני הם התשובה לבעיותיה של ניגריה? או שמא הפתרון טמון ביצירת התנאים שיסייעו לטפל בסוגיות של חוסר צדק ואי שוויון באמצעות שינויי מדיניות, ניסוח מדיניות ויישום מדיניות?

כניגרים רגילים שהוריהם ומשפחתם היו עדים ממקור ראשון וסבלו מההשפעות ההרסניות של סכסוך אתני ודתי במהלך ואחרי האלימות הבין-אתנית שהגיעה לשיאה במלחמת ניגריה-ביאפרה ב-1967, החלטנו לרוץ לניגריה עם ענף זית ליצור מרחב פסיכולוגי לניגרים לעצור לרגע ולחשוב על דרכים טובות יותר לחיות יחד בשלום ובהרמוניה ללא קשר להבדלים אתניים ודתיים.

בזבזנו כל כך הרבה זמן, משאבי אנוש, כסף וכישרונות בגלל חוסר יציבות, אלימות, שנאה אתנית ודתית וקנאות יחד עם שחיתות ומנהיגות גרועה.

בגלל כל אלה, ניגריה סבלה מבריחת מוחות. הפך קשה לצעירים מהצפון, הדרום, המזרח והמערב להשיג את הפוטנציאל הנתון לאלוהיהם ולרדוף אחר האושר בארץ הולדתם. הסיבה היא לא בגלל שאנחנו לא אינטליגנטים. הניגרים הם בין האנשים המבריקים והחכמים ביותר עלי אדמות. זה לא בגלל מוצא אתני ולא בגלל דת.

זה פשוט בגלל מנהיגים אנוכיים ואינדיבידואלים מתעוררים תאבי כוח שמתמרנים את האתניות והדת ומשתמשים בזהויות הללו כדי לגרום לבלבול, סכסוכים ואלימות בניגריה. מנהיגים ויחידים אלה נהנים לראות את האזרחים הפשוטים סובלים. הם מרוויחים מיליוני דולרים מאלימות ומהאומללות שלנו. חלק מילדיהם ובני זוגם מתגוררים בחו"ל.

אנחנו האנשים, עייפנו מכל ההטעיות האלה. מה שעובר עכשיו אדם האוסה-פולני רגיל בצפון זהה למה שעובר אדם איגבו רגיל במזרח, וכך גם לגבי הקושי של אדם יורובה רגיל במערב, או הרגיל. איש דלתא ניגר, ואזרחים מקבוצות אתניות אחרות.

אנחנו האנשים, אנחנו לא יכולים להמשיך לאפשר להם להשתמש בנו, לבלבל אותנו, לתמרן אותנו ולהסיט את הגורם לבעיה. אנו מבקשים שינויים במדיניות כדי לתת לכל הניגרים את ההזדמנות לרדוף אחרי האושר והשגשוג בארץ הולדתם. אנחנו צריכים חשמל קבוע, חינוך טוב ועבודה. אנחנו צריכים יותר הזדמנויות לחידושים והמצאות טכנולוגיות ומדעיות.

אנחנו צריכים כלכלה מגוונת. אנחנו צריכים מים נקיים וסביבה נקייה. אנחנו צריכים כבישים טובים ודיור. אנו זקוקים לסביבה נוחה ומכבדת שבה כולנו יכולים לחיות כדי לפתח את הפוטנציאלים הניתנים לאל שלנו ולרדוף אחרי אושר ושגשוג בארץ הולדתנו. אנו רוצים השתתפות שווה בתהליכים הפוליטיים והדמוקרטיים ברמה המקומית, המדינתית והפדרלית. אנחנו רוצים הזדמנויות שוות וצודקות לכולם, בכל המגזרים. בדיוק כפי שהממשלות שלהם מתייחסות בכבוד לאמריקאים, לצרפתים או לבריטים, אנחנו אזרחי ניגריה, אנחנו רוצים שהממשלה והמוסדות והמוסדות הממשלתיים שלנו מבית ומחוץ (כולל הקונסוליות של ניגריה בחו"ל) יתייחסו אלינו בכבוד כָּבוֹד. אנחנו צריכים להיות נוחים להישאר ולחיות במדינה שלנו. והניגרים בפזורה צריכים להיות נוחים ומאושרים לבקר בקונסוליות הניגריות במדינות מגוריהם.

לגבי הניגרים והחברים של ניגריה, אנחנו הולכים לרוץ לניגריה עם ענף זית החל מה-5 בספטמבר 2017. לכן אנו מזמינים בניגריה וחברים בני ניגריה בכל רחבי העולם לרוץ איתנו לניגריה עם ענף זית.

לקראת הריצה לניגריה עם קמפיין ענפי זית, בחרנו את הסמלים הבאים.

היונה: היונה מייצגת את כל אלו שיתמודדו באבוג'ה וב-36 המדינות בניגריה.

סניף הזית: ענף הזית מייצג את השלום שאנו הולכים להביא לניגריה.

החולצה הלבנה: החולצה הלבנה מייצגת את התמימות והטוהר של אזרחי ניגריה רגילים, ואת המשאבים האנושיים והטבעיים שצריך לפתח.

האור חייב לגבור על החושך; והטוב בוודאי ינצח את הרע.

באופן סמלי ואסטרטגי, אנחנו הולכים לרוץ לניגריה עם ענף זית מ-5 בספטמבר 2017 למען החזרת השקט והביטחון בניגריה. אהבה עדיפה על שנאה. אחדות במגוון היא יצרנית יותר מפילוג. אנחנו חזקים יותר כשאנחנו עובדים בשיתוף פעולה כאומה.

אלוהים יברך את הרפובליקה הפדרלית של ניגריה;

אלוהים יברך את העם הניגרי מכל הקבוצות האתניות, הדתות והאידיאולוגיות הפוליטיות; ו

שאלוהים יברך את כל אלה שירוץ איתנו לניגריה עם ענף זית.