העתיד של ICERMediation: תוכנית אסטרטגית 2023

אתר ICERMediations

פרטי מפגש

את פגישת החברות באוקטובר 2022 של המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי (ICERMediation) עמד בראשות Basil Ugorji, Ph.D., נשיא ומנכ"ל.

תאריך: אוקטובר 30, 2022

זמן: 1:00 - 2:30 (שעון המזרח)

מיקום: מקוון דרך Google Meet

נוֹכְחוּת

בפגישה נכחו 14 חברים פעילים שייצגו למעלה מחצי תריסר מדינות, כולל יו"ר הדירקטוריון, כבודו, יעקובה אייזיק זידה.

התקשר להזמין

הפגישה נקראה לסדר בשעה 1:04 שעון המזרח על ידי הנשיא והמנכ"ל, Basil Ugorji, Ph.D. עם השתתפות הקבוצה בדקלום של ICERMediation המנטרה.

עסק ישן

נשיא ומנכ"ל, Basil Ugorji, Ph.D. העביר מצגת מיוחדת בנושא היסטוריה והתפתחות של המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי, כולל התפתחות המיתוג שלו, משמעות הלוגו והחותם של הארגון והתחייבויות. ד"ר אוגורג'י סקר את הרבים פרויקטים וקמפיינים ש- ICERMediation (עדכון המיתוג החדש של ICERM) מחויבת אליו, כולל הכנס הבינלאומי השנתי ליישוב סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום, כתב העת של חיים ביחד, חגיגת יום האלוהות הבינלאומי, הדרכה לגישור סכסוכים אתנו-דתי, פורום הזקנים העולמי , ובעיקר, תנועת חיים ביחד.

עסק חדש

בעקבות הסקירה הכללית של הארגון, הציגו ד"ר אוגורג'י ויו"ר הדירקטוריון, הוד מעלתו, יעקובה אייזק זידה, את החזון האסטרטגי לשנת 2023 של ICERMediation. יחד, הם הדגישו את החשיבות והדחיפות של הרחבת החזון והייעוד של ICERMediation לתפקיד פעיל בבניית קהילות מכילות ברחבי העולם. זה מתחיל במאמץ מודע לגשר על הפער בין ובין תיאוריה, מחקר, פרקטיקה ומדיניות, וליצור שותפויות להכלה, צדק, פיתוח בר קיימא ושלום. השלבים העיקריים באבולוציה זו כוללים הקלה על יצירת פרקים חדשים של תנועת חיים ביחד.

תנועת החיים ביחד היא פרויקט דיאלוג קהילתי לא מפלגתי המתארח במקום בטוח של מפגש לקידום מעורבות אזרחית ועשייה קולקטיבית. במפגשי פרק התנועה לחיות ביחד, המשתתפים נתקלים בשוני, קווי דמיון וערכים משותפים. הם מחליפים רעיונות כיצד לטפח ולקיים תרבות של שלום, אי אלימות וצדק בקהילה.

כדי להתחיל ביישום תנועת החיים ביחד, ICERMediation תקים משרדי מדינה ברחבי העולם החל מבורקינה פאסו וניגריה. יתרה מזאת, על ידי פיתוח זרם הכנסה קבוע והוספת צוות לתרשים הארגוני, ICERMediation תהיה מצוידת להמשיך בהקמת משרדים חדשים ברחבי העולם.

פריטים אחרים

בנוסף למתן מענה לדרישות ההתפתחותיות של הארגון, ד"ר אוגורג'י הדגים את אתר האינטרנט החדש של ICERMediation ופלטפורמת הרשת החברתית שלו אשר מעסיקה את המשתמשים ומאפשרת להם ליצור פרקי תנועה חיים ביחד באינטרנט. 

 תגובה ציבורית

החברים היו להוטים ללמוד עוד על האופן שבו הם יכולים להשתתף ולעסוק בפרקי התנועה לחיות ביחד. ד"ר אוגורג'י ענה לפניות אלו על ידי הפנייתן לאתר והדגמה כיצד הם יכולים ליצור את דף הפרופיל המותאם אישית שלהם, ליצור אינטראקציה עם אחרים בפלטפורמה ולהתנדב להצטרף לרשת בוני השלום על מנת ליצור פרקים של תנועת חיים ביחד לערים או לקמפוסים של המכללות שלהם או להצטרף לפרקים קיימים. תנועת "חיים ביחד", ד"ר אוגורג'י והוד מעלתו, יעקובה אייזק זידה, חזרו על כך, מונחית על ידי עקרון הבעלות המקומית בתהליך בניית השלום. משמעות הדבר היא שלחברי ICERMediation יש תפקיד חשוב בהתחלה ובטיפוח פרק בערים או בקמפוסים של המכללות שלהם. 

כדי להקל על המשתמשים את תהליך היצירה או ההצטרפות לפרק של תנועת חיים ביחד, סוכם שפותח אפליקציית ICERMediation. משתמשים יוכלו להוריד את אפליקציית ICERMediation בטלפון שלהם לצורך הרשמה, כניסה ושימוש נוחים יותר בטכנולוגיית האינטרנט. 

חבר אחר שאל מדוע בחרה ICERMediation בניגריה ובבורקינה פאסו למשרדים חדשים; מהו מצב הסכסוך/דיכוי האתני והדתי המעניק לגיטימציה להקמת שני משרדים במערב אפריקה? ד"ר אוגורג'י הדגיש את רשת ICERMediation ואת שפע החברים שיתמכו בצעד הבא הזה. למעשה, חברים רבים שנשאו דברים במהלך הפגישה תמכו ביוזמה זו. שתי המדינות הללו מהוות בית למספר רב של זהויות אתניות ודתיות ויש להן היסטוריה ארוכה ואלימה של התנגשויות אתניות-דתיות ואידיאולוגיות. על ידי שיתוף פעולה עם ארגונים מקומיים אחרים ומנהיגים קהילתיים/ילידים, ICERMediation תסייע לאפשר נקודות מבט חדשות ולייצג קהילות אלו באו"ם.

דְחִיָה

Basil Ugorji, Ph.D., נשיא ומנכ"ל ICERMediation, ביקש לדחות את הפגישה, והדבר סוכם בשעה 2:30 שעון המזרח. 

פרוטוקול הוכן והוגש על ידי:

ספנסר מקנייר, מתאם לענייני ציבור, המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי (ICERMediation)2

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

בניית קהילות עמידות: מנגנוני אחריות ממוקדי ילדים לקהילה היזידית לאחר רצח עם (2014)

מחקר זה מתמקד בשני אפיקים דרכם ניתן לבצע מנגנוני אחריות בעידן הקהילה היזידית שלאחר רצח העם: שיפוטי ולא שיפוטי. צדק מעברי הוא הזדמנות ייחודית לאחר משבר לתמוך במעבר של קהילה ולטפח תחושת חוסן ותקווה באמצעות תמיכה אסטרטגית רב-ממדית. אין גישה של 'גודל אחד מתאים לכולם' בסוגים אלה של תהליכים, ומאמר זה לוקח בחשבון מגוון גורמים חיוניים בביסוס הבסיס לגישה יעילה לא רק להחזיק באנשי המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט (דאעש). אחראים על הפשעים שלהם נגד האנושות, אבל כדי להעצים חברים יזידים, במיוחד ילדים, להחזיר לעצמם תחושת אוטונומיה וביטחון. תוך כדי כך, החוקרים פורסים את הסטנדרטים הבינלאומיים של חובות זכויות האדם של ילדים, תוך ציון אילו רלוונטיים בהקשר העיראקי והכורדי. לאחר מכן, על ידי ניתוח לקחים שנלמדו ממחקרי מקרה של תרחישים דומים בסיירה לאון וליבריה, המחקר ממליץ על מנגנוני אחריות בינתחומיים שבמרכזם עידוד השתתפות והגנה של ילדים בהקשר היזידי. ניתנות דרכים ספציפיות שדרכן ילדים יכולים וצריכים להשתתף. ראיונות בכורדיסטאן העיראקית עם שבעה ילדים ניצולי שבי דאעש אפשרו חשבונות ממקור ראשון כדי ליידע את הפערים הנוכחיים בטיפול בצרכים שלהם לאחר השבי, והובילו ליצירת פרופילים מיליטנטיים של דאעש, הקושרים אשמים לכאורה להפרות ספציפיות של החוק הבינלאומי. עדויות אלו מעניקות תובנה ייחודית על חווית הניצולים הצעירים היזידים, וכאשר הן מנותחות בהקשרים הדתיים, הקהילתיים והאזוריים, מספקות בהירות בשלבים הבאים ההוליסטיים. החוקרים מקווים לשדר תחושת דחיפות בהקמת מנגנוני צדק מעברי יעילים עבור הקהילה היזידית, וקוראים לשחקנים ספציפיים, כמו גם לקהילה הבינלאומית לרתום סמכות שיפוט אוניברסלית ולקדם את הקמת ועדת אמת ופיוס (TRC) כארגון דרך לא ענישה שבאמצעותה ניתן לכבד את חוויותיהם של יזידים, כל זאת תוך כיבוד ניסיונו של הילד.

שיתוף