הסכסוך הישראלי-פלסטיני

רמונדה קליינברג

הסכסוך הישראלי-פלסטיני ברדיו ICERM שודר ביום שבת, 9 באפריל, 2016 בשעה 2:XNUMX שעון המזרח (ניו יורק).

רמונדה קליינברג האזינו לתוכנית האירוח של רדיו ICERM, "בואו נדבר על זה", לראיון מעורר השראה עם ד"ר רמונדה קליינברג, פרופסור לפוליטיקה בינלאומית והשוואתית ומשפט בינלאומי באוניברסיטת צפון קרוליינה, וילמינגטון, ומנהלת תוכנית הבוגרים. בניהול ויישוב סכסוכים.

בסכסוך הישראלי-פלסטיני, דורות שלמים של אנשים גדלו במצב של עוינות פעילה בין שתי הקבוצות, להן אידיאולוגיות שונות, היסטוריה שזורה וגיאוגרפיה משותפת.

הפרק הזה מתייחס לאתגר העצום שהסכסוך הזה הציב בפני הישראלים והן לפלסטינים, כמו גם למזרח התיכון כולו.

באמפתיה ובחמלה, האורחת המוערכת שלנו, ד"ר רמונדה קליינברג, חולקת את הידע המומחה שלה על הסכסוך, דרכים למניעת אלימות נוספת וכיצד ניתן לפתור את הסכסוך הבין-דורי הזה ולשנות אותו בדרכי שלום.

שיתוף

מאמרים נוספים

האם אמיתות מרובות יכולות להתקיים בו זמנית? הנה איך גינון אחד בבית הנבחרים יכול לסלול את הדרך לדיונים קשים אך ביקורתיים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני מנקודות מבט שונות

בלוג זה מתעמק בסכסוך הישראלי-פלסטיני מתוך הכרה בנקודות מבט מגוונות. זה מתחיל בבחינת הביקורת של הנציגה רשידה טלאיב, ולאחר מכן מתחשב בשיחות המתגברות בין קהילות שונות - מקומית, ארצית וגלובלית - המדגישות את החלוקה הקיימת מסביב. המצב מורכב ביותר, כרוך בסוגיות רבות כגון מחלוקת בין בעלי דתות ואתניות שונות, יחס לא פרופורציונלי לנציגי הבית בהליך המשמעתי של הלשכה, וסכסוך רב-דורי שורשי. נבכי הביקורת של טלאיב וההשפעה הסייסמית שהייתה לה על רבים כל כך הופכים את זה למכריע עוד יותר לבחון את האירועים המתרחשים בין ישראל לפלסטין. נראה שלכולם יש את התשובות הנכונות, אך אף אחד לא יכול להסכים. למה זה המצב?

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף

חקירת מרכיבי האמפתיה האינטראקציונית של זוגות ביחסים בין אישיים באמצעות שיטת ניתוח נושאי

מחקר זה ביקש לזהות את הנושאים והמרכיבים של אמפתיה אינטראקציונית ביחסים הבין אישיים של זוגות איראנים. אמפתיה בין זוגות היא משמעותית במובן שלחוסר שלה יכולות להיות השלכות שליליות רבות ברמות המיקרו (מערכות היחסים הזוגיות), המוסדיות (המשפחה) והמאקרו (החברה). מחקר זה נערך תוך שימוש בגישה איכותית ובשיטת ניתוח נושאית. משתתפי המחקר היו 15 חברי סגל של המחלקה לתקשורת וייעוץ שעובדים במדינה ובאוניברסיטת אזד, כמו גם מומחי תקשורת ויועצי משפחה עם יותר מעשר שנות ניסיון בעבודה, שנבחרו על ידי דגימה תכליתית. ניתוח הנתונים בוצע תוך שימוש בגישת הרשת הנושאית של אטרייד-סטירלינג. ניתוח הנתונים נעשה על בסיס קידוד נושאי תלת שלבי. הממצאים הראו כי לאמפתיה אינטראקציונית, כנושא גלובלי, יש חמישה נושאים מארגנים: תוך-פעולה אמפתית, אינטראקציה אמפתית, הזדהות מכוונת, מסגור תקשורתי וקבלה מודעת. נושאים אלו, באינטראקציה מנוסחת זה עם זה, יוצרים את הרשת התמטית של אמפתיה אינטראקטיבית של זוגות ביחסים הבין-אישיים שלהם. בסך הכל, תוצאות המחקר הוכיחו שאמפתיה אינטראקטיבית יכולה לחזק את היחסים הבין אישיים של זוגות.

שיתוף