המלחמה בטיגריי: הצהרת המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי

עשיית שלום בעץ האסיפה של טיגרי בקנה מידה

המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי מגנה בחריפות את המלחמה המתמשכת בטיגריי וקורא לפיתוח שלום בר-קיימא.

מיליונים נעקרו מבתיהם, מאות אלפים עברו התעללות ואלפים נהרגו. למרות הפסקת האש ההומניטרית שעליה הכריזה הממשלה, האזור נותר תחת הפסקה מוחלטת, עם מעט מזון או תרופות שנכנסים אליו, כמו גם מעט מידע תקשורתי יוצא החוצה. 

מכיוון שהעולם מתנגד בצדק לתוקפנות המתמשכת של רוסיה נגד אוקראינה, אסור לו לשכוח את התנאים הבלתי נסבלים שעוברים על העם האתיופי.

המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי קורא לכל הצדדים לכבד את הפסקת פעולות האיבה ולנהל בהצלחה משא ומתן לשלום. אנו גם קוראים לפתוח מסדרונות הומניטריים באופן מיידי כדי לאפשר משלוח מזון, מים, תרופות וצרכים אחרים לאנשי טיגרי. 

למרות שאנו מכירים במורכבות של קביעת מסגרת למשילות המתייחסת כראוי למורשת הרב-אתנית של אתיופיה, אנו מאמינים שהפתרון הטוב ביותר לסכסוך טיגרי יגיע מהאתיופיה עצמם, ותומכים במסגרת שקבוצת הגישור A3+1 הציבה לסיים את המשבר המתמשך. תהליך 'הדיאלוג הלאומי' מציע תקווה לפתרון דיפלומטי פוטנציאלי למשבר זה ויש לעודדו, אם כי אינו יכול לשמש חלופה לחקיקה.

אנו קוראים לאבי אחמד ולדברציון גברמיכאל להתחיל במשא ומתן פנים אל פנים זה עם זה כדי שניתן יהיה לפתור את הסכסוך מהר ככל האפשר ולחסוך מאזרחים ממעגלי אלימות שחוזרים על עצמם.

אנו גם קוראים למנהיגים לאפשר לארגונים בינלאומיים לחקור פשעי מלחמה פוטנציאליים שבוצעו על ידי הממשלה, כוחות אריתריאה וה-TPLF.

על כל הצדדים לעשות כמיטב יכולתם לשמר אתרי מורשת תרבותית, שכן אלו מספקים ערך רב למרקם התרבותי של האנושות. אתרים כמו מנזרים מציעים ערך היסטורי, תרבותי ודתי רב, וככאלה, יש לשמרם. אין להפריע גם לנזירות, כמרים ואנשי דת אחרים באתרים אלה, ללא קשר לרקע האתני המקורי שלהם.

יש להבטיח לאזרחים את הזכות למשפטים הוגנים, ומי שביצעו רציחות ללא משפט וביצעו מעשים בלתי אנושיים של אלימות מינית צריכים להיות אחראים.

המלחמה האכזרית הזו לא תסתיים עד שמנהיגים משני הצדדים יתחייבו לפתור את בעיות העבר שלהם, להתמודד עם המשבר ההומניטרי ההמוני המתמשך, לחדול מלהטות כוח ולפנות זה לזה בתום לב.

הפסקת הלחימה האחרונה היא צעד חיובי קדימה, עם זאת, חייב להיות הסכם שלום ארוך טווח שיכול להבטיח חברה אזרחית יציבה מתמשכת לדורות הבאים. עדיף להשאיר בידי האתיופים והמנהיגות שלהם כיצד זה יכול להתרחש, אם כי הגישור הבינלאומי צריך למלא תפקיד מפתח.

כדי שאתיופיה מוצלחת וחופשית תקום מאפר המלחמה הנוראית הזו, ההנהגה משני הצדדים חייבת להיות מוכנה לעשות פשרות תוך כדי אחריות על האחראים לפשעי מלחמה. הסטטוס קוו שמעמיד את טיגריי מול שאר אתיופיה אינו בר קיימא מטבעו ורק יוביל למלחמה נוספת בעתיד.

ICERM קורא לתהליך גישור שהוקם בקפידה, שלדעתנו הוא האמצעי היעיל ביותר להשגת פתרון דיפלומטי מוצלח ושלום באזור.

יש להשיג שלום בצדק, אחרת זה רק עניין של זמן עד שהעימות יתגלה שוב ואזרחים ימשיכו לשלם את המחיר היקר.

מערכות עימות באתיופיה: דיון פאנל

משתתפי הפאנל דנו בקונפליקט הטיגריי באתיופיה תוך התמקדות בתפקידם של נרטיבים היסטוריים ככוח מפתח ללכידות חברתית ולפיצול באתיופיה. באמצעות שימוש במורשת כמסגרת אנליטית, הפאנל סיפק הבנה של המציאות הפוליטית-חברתית של אתיופיה והאידיאולוגיות המניעות את המלחמה הנוכחית.

תאריך: 12 במרץ 2022 בשעה 10:00 בבוקר.

פאנל:

ד"ר האגוס אברה אביי, אוניברסיטת המבורג, גרמניה; פוסט דוקטורט במרכז לחקר תרבויות כתבי יד.

ד"ר וולברט GC Smidt, אוניברסיטת פרידריך שילר, גרמניה; אתנו-היסטורי, עם למעלה מ-200 מאמרי מחקר בעיקר בנושאים היסטוריים ואנתרופולוגיים המתמקדים בצפון מזרח אפריקה.

גב' ויני טספאי, בוגרת אוניברסיטת קלן, גרמניה; אנתרופולוג והיסטוריון תרבות בתחום לימודי אפריקה.

יו"ר הפאנל:

ד"ר Awet T. Weldemichael, פרופסור ומלומד לאומי של המלכה באוניברסיטת קווינס בקינגסטון, אונטריו, קנדה. הוא חבר באגודה המלכותית של קנדה, מכללת חוקרים חדשים. הוא מומחה להיסטוריה עכשווית ולפוליטיקה של קרן אפריקה עליה דיבר, כתב ופרסם רבות.

שיתוף

מאמרים נוספים

בניית קהילות עמידות: מנגנוני אחריות ממוקדי ילדים לקהילה היזידית לאחר רצח עם (2014)

מחקר זה מתמקד בשני אפיקים דרכם ניתן לבצע מנגנוני אחריות בעידן הקהילה היזידית שלאחר רצח העם: שיפוטי ולא שיפוטי. צדק מעברי הוא הזדמנות ייחודית לאחר משבר לתמוך במעבר של קהילה ולטפח תחושת חוסן ותקווה באמצעות תמיכה אסטרטגית רב-ממדית. אין גישה של 'גודל אחד מתאים לכולם' בסוגים אלה של תהליכים, ומאמר זה לוקח בחשבון מגוון גורמים חיוניים בביסוס הבסיס לגישה יעילה לא רק להחזיק באנשי המדינה האסלאמית של עיראק והלבנט (דאעש). אחראים על הפשעים שלהם נגד האנושות, אבל כדי להעצים חברים יזידים, במיוחד ילדים, להחזיר לעצמם תחושת אוטונומיה וביטחון. תוך כדי כך, החוקרים פורסים את הסטנדרטים הבינלאומיים של חובות זכויות האדם של ילדים, תוך ציון אילו רלוונטיים בהקשר העיראקי והכורדי. לאחר מכן, על ידי ניתוח לקחים שנלמדו ממחקרי מקרה של תרחישים דומים בסיירה לאון וליבריה, המחקר ממליץ על מנגנוני אחריות בינתחומיים שבמרכזם עידוד השתתפות והגנה של ילדים בהקשר היזידי. ניתנות דרכים ספציפיות שדרכן ילדים יכולים וצריכים להשתתף. ראיונות בכורדיסטאן העיראקית עם שבעה ילדים ניצולי שבי דאעש אפשרו חשבונות ממקור ראשון כדי ליידע את הפערים הנוכחיים בטיפול בצרכים שלהם לאחר השבי, והובילו ליצירת פרופילים מיליטנטיים של דאעש, הקושרים אשמים לכאורה להפרות ספציפיות של החוק הבינלאומי. עדויות אלו מעניקות תובנה ייחודית על חווית הניצולים הצעירים היזידים, וכאשר הן מנותחות בהקשרים הדתיים, הקהילתיים והאזוריים, מספקות בהירות בשלבים הבאים ההוליסטיים. החוקרים מקווים לשדר תחושת דחיפות בהקמת מנגנוני צדק מעברי יעילים עבור הקהילה היזידית, וקוראים לשחקנים ספציפיים, כמו גם לקהילה הבינלאומית לרתום סמכות שיפוט אוניברסלית ולקדם את הקמת ועדת אמת ופיוס (TRC) כארגון דרך לא ענישה שבאמצעותה ניתן לכבד את חוויותיהם של יזידים, כל זאת תוך כיבוד ניסיונו של הילד.

שיתוף

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף