מערכות מסורתיות ופרקטיקות ליישוב סכסוכים

הכריכה של Traditional Dispute Resolution Journal of Living Together בקנה מידה

תקציר:

Journal of Living Together של המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי שמח לפרסם אוסף זה של מאמרים שנבדקו על ידי עמיתים בנושא מערכות מסורתיות ופרקטיקות ליישוב סכסוכים. תקוותנו היא שמאמרים אלה שנכתבו על ידי חוקרים מתחומי מחקר רב-תחומיים יסייעו לקדם את ההבנה שלנו בנושאים מרכזיים, תיאוריות, שיטות ופרקטיקות של יישוב סכסוכים. מחקר מיינסטרים ומחקרים על יישוב סכסוכים הסתמכו עד כה במידה רבה על תיאוריות, עקרונות, מודלים, שיטות, תהליכים, מקרים, פרקטיקות וגוף ספרות שפותחו בתרבויות ומוסדות מערביים. תשומת לב מועטה או לא ניתנה למערכות ולתהליכים של יישוב סכסוכים שהיו בשימוש היסטורי בחברות עתיקות או נהוגות כיום על ידי שליטים מסורתיים ומנהיגים ילידים אחרים (כלומר, מלכים, מלכות, צ'יפים, ראשי כפרים, כמרים) בשונות חלקי העולם וברמת הבסיס. ¬-מנהיגים ילידים אלו פועלים לגישור ופתרון מחלוקות, להחזיר את הצדק וההרמוניה, ולטיפוח דו-קיום שליו במחוזות הבחירה, הקהילות, האזורים והמדינות השונות שלהם. כמו כן, חקירה מעמיקה של הסילבונים ותיקי הקורסים בתחום ניתוח ויישוב סכסוכים, לימודי שלום וסכסוכים, יישוב סכסוכים אלטרנטיבי, לימודי ניהול סכסוכים ותחומי לימוד קשורים מאשרת הנחה רווחת, אך שקרית, כי יישוב סכסוכים הוא יצירה מערבית. למרות שמערכות ותהליכים מסורתיים של יישוב סכסוכים קודמים לתיאוריות ופרקטיקות מודרניות של יישוב סכסוכים, הם כמעט, אם לא לחלוטין, אינם זמינים בספרי הלימוד שלנו ליישוב סכסוכים, בסילונות הקורסים ובשיח המדיניות הציבורית שלנו. אפילו עם הקמת הפורום הקבוע של האומות המאוחדות בנושאי ילידים בשנת 2000 - גוף בינלאומי שהופקד על ידי האו"ם להעלות את המודעות לסוגיות הילידים ולדון בהן - והצהרת האומות המאוחדות בדבר זכויות העמים הילידים שאומצה על ידי האו"ם. העצרת הכללית של האומות בשנת 2007 ואושררה על ידי המדינות החברות, לא נערך דיון משמעותי ברמה הבינלאומית על המערכות והתהליכים המסורתיים של יישוב סכסוכים, ועל התפקידים השונים שממלאים שליטים מסורתיים ומנהיגים ילידים במניעה, ניהול, הקלה, תיווך או פתרון סכסוכים וקידום תרבות שלום הן ברמת הבסיס והן ברמה הלאומית. המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי מאמין כי נחוצים מאוד מחקר ודיון בינלאומי על מערכות מסורתיות ותהליכי יישוב סכסוכים בזמן מכריע זה בהיסטוריה העולמית. שליטים מסורתיים ומנהיגים ילידים הם שומרי השלום ברמת הבסיס, ובמשך זמן רב, הקהילה הבינלאומית התעלמה מהם ומעושר הידע והחוכמה שלהם בתחומי פתרון סכסוכים ובניית שלום. הגיע הזמן שנשלב שליטים מסורתיים ומנהיגים ילידים בדיון על שלום וביטחון בינלאומיים. יחד, אנו פועלים להוסיף לידע הכולל של החברות שלנו בפתרון סכסוכים, יצירת שלום ובניית שלום.

קרא או הורד את המאמר המלא:

אוגורג'י, בזיל (עורך) (2019). מערכות מסורתיות ופרקטיקות ליישוב סכסוכים

Journal of Living Together, 6 (1), 2019, ISSN: 2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון).

@Article{Ugorji2019
כותרת = {מערכות מסורתיות ונהלים ליישוב סכסוכים }
עורך = {בזיל אוגורג'י}
כתובת אתר = {https://icermediation.org/traditional-systems-and-practices-of-conflict-resolution/}
ISSN = {2373-6615 (הדפס); 2373-6631 (מקוון)}
שנה = {2019}
תאריך = {2019-12-18}
כותרת הנושא = {מערכות מסורתיות ונהלים ליישוב סכסוכים}
יומן = {Journal of Living Together }
נפח = {6}
מספר = {1}
מוציא לאור = {המרכז הבינלאומי לגישור אתנו-דתי}
כתובת = {Mount Vernon, New York }
מהדורה = {2019}.

שיתוף

מאמרים נוספים

דתות באיגבלנד: גיוון, רלוונטיות ושייכות

דת היא אחת התופעות החברתיות-כלכליות עם השפעות בלתי ניתנות להכחשה על האנושות בכל מקום בעולם. עד כמה שזה נראה מקודש, הדת חשובה לא רק להבנת קיומה של כל אוכלוסייה ילידית, אלא יש לה גם רלוונטיות למדיניות בהקשרים הבין-אתניים וההתפתחותיים. עדויות היסטוריות ואתנוגרפיות על ביטויים ומינוחים שונים של תופעת הדת יש בשפע. אומת האיגבו בדרום ניגריה, משני צדי נהר הניגר, היא אחת מקבוצות התרבות היזמיות השחורות הגדולות באפריקה, עם להט דתי שאין לטעות בו המערבת פיתוח בר-קיימא ואינטראקציות בין-אתניות בגבולותיה המסורתיים. אבל הנוף הדתי של איגבלנד משתנה ללא הרף. עד 1840, הדתות השלטות של האיגבו היו ילידיות או מסורתיות. פחות משני עשורים לאחר מכן, כשהחלה פעילות מיסיונרית נוצרית באזור, שוחרר כוח חדש שבסופו של דבר ישנה מחדש את הנוף הדתי הילידי של האזור. הנצרות גדלה לגמד את הדומיננטיות של האחרונה. לפני מאה שנה לנצרות באיגבלנד, קמו האיסלאם ודתות פחות הגמוניות אחרות כדי להתחרות בדתות האיגבו הילידים ובנצרות. מאמר זה עוקב אחר הגיוון הדתי והרלוונטיות התפקודית שלו להתפתחות הרמונית באיגבלנד. הוא שואב את הנתונים שלו מיצירות שפורסמו, ראיונות וחפצי אמנות. היא טוענת שככל שדתות חדשות צצות, הנוף הדתי של האיגבו ימשיך להתגוון ו/או להסתגל, בין אם לכלול או בלעדיות בין הדתות הקיימות והמתעוררות, להישרדותו של האיגבו.

שיתוף

המרה לאסלאם ולאומיות אתנית במלזיה

מאמר זה הוא חלק מפרויקט מחקר גדול יותר המתמקד בעליית הלאומיות והעליונות המלאית האתנית במלזיה. בעוד שניתן לייחס את עליית הלאומיות המלאית האתנית לגורמים שונים, מאמר זה מתמקד במיוחד בחוק הגיור האסלאמי במלזיה והאם הוא חיזק או לא את תחושת העליונות המלאית האתנית. מלזיה היא מדינה רב-אתנית ורב-דתית שקיבלה את עצמאותה ב-1957 מהבריטים. המלזים, בהיותם הקבוצה האתנית הגדולה ביותר, ראו מאז ומתמיד את דת האסלאם כחלק בלתי נפרד מזהותם המפרידה אותם מקבוצות אתניות אחרות שהובאו למדינה במהלך השלטון הקולוניאלי הבריטי. בעוד שהאסלאם היא הדת הרשמית, החוקה מאפשרת לנהוג בדתות אחרות בדרכי שלום על ידי מלזים שאינם מלזים, כלומר הסינים האתניים וההודים. עם זאת, החוק האסלאמי השולט בנישואים מוסלמים במלזיה הורה שלא-מוסלמים להתאסלם אם הם רוצים להינשא למוסלמים. במאמר זה, אני טוען שחוק הגיור האסלאמי שימש ככלי לחיזוק תחושת הלאומיות המלזית האתנית במלזיה. נתונים ראשוניים נאספו על סמך ראיונות עם מוסלמים מלאים הנשואים ללא מלזים. התוצאות הראו שרוב המרואיינים במלזיה רואים בהתמרה לאסלאם הכרחית כנדרש על פי הדת האסלאמית וחוק המדינה. בנוסף, הם גם לא רואים סיבה מדוע לא-מלזים יתנגדו להתאסלם, שכן בעת ​​נישואים, הילדים ייחשבו אוטומטית למלאים לפי החוקה, שמגיעה גם עם מעמד וזכויות יתר. דעותיהם של לא-מלזים שהתאסלמו התבססו על ראיונות משניים שנערכו על ידי חוקרים אחרים. מכיוון שלהיות מוסלמי מקושר להיותו מלאי, רבים שאינם מלזים שהמירו את דתם חשים שנגזלו מתחושת הזהות הדתית והאתנית שלהם, וחשים לחצים לאמץ את התרבות המלאית האתנית. למרות ששינוי חוק הגיור עשוי להיות קשה, דיאלוגים בין-דתיים פתוחים בבתי ספר ובמגזרים הציבוריים עשויים להיות הצעד הראשון להתמודדות עם בעיה זו.

שיתוף