אלימות ואפליה נגד מיעוטים דתיים במחנות פליטים ברחבי אירופה
נאום שנשא באסיל אוגורג'י, נשיא ומנכ"ל, המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי (ICERM), ניו יורק, ארה"ב, באסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, הוועדה להגירה, פליטים ועקורים, שטרסבורג, צרפת, ב- יום חמישי, 3 באוקטובר 2019, בין השעות 2:3.30-8:XNUMX (חדר XNUMX).
זה כבוד להיות כאן ב האסיפה הפרלמנטרית של מועצת אירופה. תודה שהזמנת אותי לדבר על "אלימות ואפליה של מיעוטים דתיים במחנות פליטים ברחבי אירופה." תוך הכרה בתרומות החשובות של המומחים שדיברו לפניי בנושא זה, נאומי יתמקד כיצד ניתן להשתמש בעקרונות של דיאלוג בין-דתי כדי לשים קץ לאלימות ואפליה של מיעוטים דתיים - במיוחד בקרב פליטים ומבקשי מקלט - ברחבי אירופה.
הארגון שלי, המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי, מאמין שקונפליקטים המעורבים בדת יוצרים סביבות יוצאות דופן שבהן נוצרות גם מחסומים ייחודיים וגם אסטרטגיות פתרון או הזדמנויות. לא משנה אם הדת קיימת כמקור לסכסוך, לאתוס תרבותי מושרש, ערכים משותפים ואמונות דתיות הדדיות יש את היכולת להשפיע באופן מהותי הן על התהליך והן על התוצאה של פתרון סכסוכים.
כמרכז מצוינות מתפתח לפתרון סכסוכים אתניים ודתיים ובניית שלום, אנו מזהים צרכי מניעת ופתרון סכסוכים אתניים ודתיים, ואנו מגייסים משאבים, כולל גישור אתני-דתי ותוכניות דיאלוג בין-דתי לתמיכה בשלום בר-קיימא.
בעקבות הזרם המוגבר של מבקשי מקלט בשנים 2015 ו-2016, כאשר כמעט 1.3 מיליון פליטים בעלי אמונות דתיות שונות הגישו בקשה להגנת מקלט באירופה ויותר מ-2.3 מיליון מהגרים נכנסו לאירופה על פי הפרלמנט האירופי, אירחנו כנס בינלאומי בנושא בין-דתי דו שיח. בדקנו את התפקידים החיוביים והפרו-חברתיים ששיחקו שחקנים דתיים בעלי מסורות וערכים משותפים בעבר וממשיכים למלא בחיזוק הלכידות החברתית, יישוב סכסוכים בדרכי שלום, דיאלוג והבנה בין-דתיים ותהליך הגישור. ממצאי מחקר שהוצגו בכנס שלנו על ידי חוקרים מיותר מ-15 מדינות חושפים כי הערכים המשותפים ב דתות שונות ניתן לנצל כדי לטפח תרבות של שלום, לשפר את תהליכי הגישור והדיאלוג והתוצאות, ולחנך את המתווכים ומנחי הדיאלוג של סכסוכים דתיים ואתנו-פוליטיים, כמו גם קובעי מדיניות וגורמים ממלכתיים ולא-מדינתיים אחרים הפועלים להפחתת האלימות ולפתור סכסוכים בתוך מרכזי מהגרים או מחנות פליטים או בין מהגרים לקהילות המארחות שלהם.
אמנם זה לא הזמן לפרט ולדון בכל הערכים המשותפים שמצאנו בכל הדתות, אבל חשוב לציין שכל עמי האמונה, ללא קשר לשיוך הדתי שלהם, מאמינים ומנסים לממש את כלל הזהב שאומר ואני מצטט: "מה ששנוא עליך, אל תעשה לאחרים." במילים אחרות, "עשה לאחרים כפי שהיית רוצה שיעשו לך." ערך דתי משותף נוסף שזיהינו בכל הדתות הוא קדושת כל חיי אדם. זה אוסר על אלימות כלפי מי ששונה מאיתנו, ומעודד חמלה, אהבה, סובלנות, כבוד ואמפתיה.
בידיעה שבני אדם הם חיות חברתיות שנועדו לחיות עם אחרים, כמהגרים או חברים בקהילות המארחות, השאלה שצריכה להיענות היא: כיצד נוכל להתמודד עם הקשיים ביחסים בין אישיים או בין קבוצתיים כדי "להביא לחברה שמכבדת את האנשים, המשפחות, הרכוש והכבוד של אחרים ששונים מאיתנו ונוהגים בדת אחרת?"
שאלה זו מעודדת אותנו לפתח תיאוריית שינוי שניתן יהיה לתרגם לפועל. תיאוריית השינוי הזו מתחילה באבחון או מסגור מדויק של הבעיה במרכזי מהגרים ומחנות פליטים ברחבי אירופה. לאחר שהבעיה מובנת היטב, ימופו מטרות ההתערבות, שיטת ההתערבות, כיצד יתרחש השינוי וההשפעות המיועדות של שינוי זה.
אנו ממסגרים אלימות ואפליה נגד מיעוטים דתיים במחנות פליטים ברחבי אירופה כמצב של סכסוך דתי ועדתי לא שגרתי. לבעלי עניין בסכסוך הזה יש מערכת שונה של השקפות עולם ומציאות המבוססות על מספר גורמים - גורמים שצריך לחקור ולנתח. אנו מזהים גם תחושות קבוצתיות של דחייה, הדרה, רדיפה והשפלה, כמו גם אי הבנה וחוסר כבוד. כדי לטפל במצב זה, אנו מציעים שימוש בתהליך התערבות לא קונבנציונלי ודתי המעודד פיתוח ראש פתוח ללמוד ולהבין את השקפת העולם והמציאות של האחרים; יצירת מרחב פיזי פסיכולוגי ובטוח ובטוח; הזרקה ובנייה מחדש של אמון משני הצדדים; מעורבות בתהליך דיאלוג רגיש ואינטגרטיבי באמצעות גורמים מתווכים של צד שלישי או מתרגמי השקפת עולם המכונים לעתים קרובות מגשרים אתנו-דתיים ומנחי דיאלוג. באמצעות הקשבה פעילה ורפלקטיבית ועל ידי עידוד שיחה או דיאלוג לא שיפוטיים, הרגשות הבסיסיים יקבלו תוקף, וההערכה העצמית והאמון ישוחזרו. בעוד שהם נשארים מי שהם, הן המהגרים והן חברי הקהילה המארחת יזכו לחיות יחד בשלום ובהרמוניה.
כדי לסייע בפיתוח קווי תקשורת בין ובין גורמים עוינים המעורבים במצב סכסוך זה, ולקדם דו-קיום בשלום, דיאלוג בין-דתי ושיתוף פעולה משותף, אני מזמין אתכם לחקור שני פרויקטים חשובים שהארגון שלנו, המרכז הבינלאומי לגישור אתני-דתי, הוא כרגע עובד על. הראשון הוא הגישור של סכסוכים אתניים ודתיים המעצים מגשרים מקצועיים וחדשים לפתור סכסוכים אתניים, גזעיים ודתיים תוך שימוש במודל מעורב של פתרון קונפליקטים טרנספורמטיבי, נרטיבי ואמוני. השני הוא פרויקט הדיאלוג שלנו המכונה תנועת חיים ביחד, פרויקט שנועד לעזור למנוע ולפתור קונפליקטים אתניים ודתיים באמצעות דיאלוג, דיונים בלב פתוח, הקשבה חמלה ואמפתית וחגיגת גיוון. המטרה היא להגביר את הכבוד, הסובלנות, הקבלה, ההבנה וההרמוניה בחברה.
עקרונות הדיאלוג הבין-דתי שנדונו עד כה נתמכים במסגרת חופש הדת. באמצעות עקרונות אלו, האוטונומיה של הצדדים מקבלת תוקף, וייווצרו מרחבים שיקדמו הכלה, כיבוד השונות, זכויות הקשורות לקבוצה, לרבות זכויות המיעוטים וחופש הדת.
תודה על ההקשבה!